מטרתו של מגיש העזרה הראשונה היא קודם כך למנוע נזק ולטפל בנפגע עפ"י האבחנה המשוערת. אבחנה זו מתבצעת על ידי איסוף נתונים ומידע ראשוני מהשטח. השטח יכול לתת לנו מידע רב אודות החולה או הנפגע ואודות הנסיבות שבגינן דברים התרחשו. האם נמצאות בסביבה תרופות, מזרקים או קיא? האם מדובר באירוע רב נפגעים? אירוע עם מעט נפגעים? האם יש סכנות נוספות במקום? האם ישנם מקרי טראומה סביב? וכמובן, בדיקת תלונות הנפגע ובדיקה של הסימנים החיוניים בגוף שלו כמו לחץ דם, דופק, קצב הנשימה, צבע העור של הנפגע, מראהו הכללי וטמפרטורת הגוף.
לאחר שמגיש העזרה ראשונה קבע אבחנה משוערת, הוא נדרש לבצע את הטיפול – להגיש את העזרה הראשונה בהתאם למצב,למנוע החמרה של המטופל והדרדרות, לקרוא לסיוע רפואי ולוודא שאכן פינו את המטופל.
מגיש העזרה הראשונה חייב לדעת ולזכור: אסור לתת שום תרופות לחולה, כמו גם למרוח משחות. בנוסף, אסור לסטור לחולה או להכות בו. כמובן שאין לשחרר נפגע ללא המשך טיפול, והדבר אולי החשוב ביותר – אסור בשום פנים ואופן לקבוע מוות. קביעה זו יכולה להיות נתונה אך ורק בידי רופא ואין לחרוג מסמכות זאת.
מגישי העזרה הראשונה צריכים להיות בוגרים, רציניים, בעלי סבלנות ואדיבים. אין ספק שברגע שהמטופל מקבל טיפול מסור מידי מגיש עזרה ראשונה מקצועי ואיכותי, מצב רוחו של המטופל יכול להשתפר פלאים וכמובן – להקל עליו רבות.