שוב אתה הולך לחפש את עצמך בין כריות הספה. שוב אתה לא מוצא. את התנוחה אולי מצאת אבל את עצמך לא כל כך. אתה רוצה להעביר ערוץ אבל השלט רחוק אז בינתיים אתה תקוע על תוכנית בישולים. אתה רואה את המנחה חותך את הגזר ואחריו את הבצל, איך הוא מרתיח את השמן, קוצץ את השום, מתבל בקמצוץ של סילן מתוק וזעתר. איך הוא מחויך ככה? אתה שואל את עצמך. איך לעזאזל בנאדם שקם כל יום בבוקר כמוך והולך לעבוד יכול לשמור על החיוך הזחוח הזה? מה, אין לו בעיות? רק מול המסך הוא ככה? אתה תוהה איך כולם יכולים להיות מאושרים חוץ מימך ולמה אתה נשאר במקום כשכולם מתקדמים. איך כולם יכולים לשמוח כשאתה כל כך לא. או שאולי זה רק משחק בעצם? הרי גם אתה מחויך כשאתה לא בין כריות הספה הארורה הזו, גם אתה צוחק כשאתה אוכל עם החברים, גם אתה מראה פני מאושר. האם כשכולם נמצאים עמוק בתוך מעמקי ספותיהם, הם חושבים עד כמה האחרים מאושרים ואיך הם עצמם עוד לא הגיעו לאושר המיוחל? אתה תוהה אם תצליח להיות מאושר יום אחד. אם תרצה להיות מאושר בכלל. ולמה אף אחד לא מסתפק במה שיש לו ורוצה תמיד יותר ויותר? אתה מתחיל לשקוע בעצב ודווקא אז מגיעות המחשבות על הנפש התאומה שלך. האם תמצא אותה מתישהו? האם התייאשת מלחפש? האם יום יבוא ותכיר את האדם שיציל אותך מעצמך? מעצמך הכל כך מיובש ועצוב? רקוב ואומלל? עייף וכואב? עצבני וקודר? האם המישהו הזה יוכל להציל את האדם הזה שכל כך כועס על החיים? שכל כך כועס על העולם? האדם הזה שנקרא ׳אתה׳? ואם זה ככה, מה בעצם אתה עושה איתה עכשיו? למה אתה נמצא במערכת יחסים שאתה לא באמת רוצה ולא באמת צריך? עד כדי כך חשובה לך דעתה של החברה עליך? עד כדי כך לא תיתן דרור לנבכי נפשך ורצונותיך הכמוסים ביותר רק כי החברה כופה כך? עד מתי תישאר במקום שאתה לא אוהב, עם בחורה שאתה לא רוצה, עם אנשים שאתה לא סובל, עם חיוך מרוח על הפנים? עד מתי תנסה לטשטש את מכאוביך הקשים שנגלים לעולם אך ורק כשאתה בתנוחה הנוחה והעצובה שלך בספה? אתה לא צריך את כל זה, אתה חושב לעצמך. ואתה צודק. הגיע הזמן לעשות שינוי. הגיע תורך. תורך לקום, תורך לעשות, תורך לבצע את השינוי שאתה כל כך חולם עליו. אבל אתה עוד חלש, אתה חושב לעצמך. למה לך לצאת ולנסות לשפר את החיים האלו אם אתה כבר כל כך רגיל אליהם? הם עדיין החיים שלך. אולי אתה לא מרוצה מהם, אבל אתה כבר מכיר אותם. הם לא חדשים לך והם נוחים. זאת מילה המפתח – 'נוח'. מתי תבין שאתה צריך להתקדם ולעזוב את ה- 'נוח' הזה? מתי? הנפש התאומה שלך לא תגיע אליך בקרוב. לא אם תישאר ככה. זכור את המחשבה שרצה לך עכשיו בראש – תורך! שחק או שיהיה מאוחר מידי. חבל שהמחשבה הזאת גם היא נבלעת עמוק בתוך מעמקי הספה.