יוסף שהורד מצרימה נמכר לסריס פרעה פוטיפר ושם לאחר שאשת פוטיפר מעלילה עליו דברים מושלך אל הבור.
לאחר עשר שנים שיושב בכלא, פוגש בְּשַׂר האופים ובְשַׂר המשקים הזועפים, פותר את חלומם ומבקש משר המשקים שבתמורה לפתרון חלומו יבקש מפרעה שישחררו מכִּלאו כי נמצא שם על לא עוול בכפו.
שר האופים כידוע נתלה בהתאם לפתרון החלום ואילו שר המשקים חזר לשרת את פרעה, אבל שכח לקיים את בקשתו של יוסף.
(בראשית, מ, יב-טו):
"וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ: שְׁלֹשֶׁת, הַשָּׂרִגִים--שְׁלֹשֶׁת יָמִים, הֵם. בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ, עַל-כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס-פַּרְעֹה, בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ. כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה. כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר".

נחזור לתחילת פרשת השבוע הפותחת במילים: "ויהי מקץ"..., ופירוש הדבר: יוסף שלא שם מבטחו בקב"ה ולא חיכה שיוציאוֹ מן הבור ופנה את שר מצרי- נענש, הוזקק לשבת עוד שנתיים ימים בכלא (סה"כ 14 שנים).

לאחר שנתיים ימים פרעה חולם שני חלומות, על שבע פרות רזות שאוכלות שבע פרות שמנות ועל שבע שיבולים רזות שאוכלות שבע שיבולים שמנות.
(בראשית מא, א):
"וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם , וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר".

"וו" החיבור שבפסוק מלמדת על פי אור החיים על כמה דברים:ראשית, אומר אור החיים: "...והכוונה בזה כי אִם שר המשקים לא רצה לזוכרו על ידי חלומו, עשה ה' שגם פרעה יחלום ובזה נתחייב בעל כורחו לזוכרו"..
הקב"ה גורם לשר המשקים לספר לפרעה על יוסף שפתר לו ולשר האופים את חלומותיהם בהיותם בבור.

אור החיים מציע עוד פירוש ל"וו" החיבור: "עוד אפשר שיכווין לומר כי שנתיים ימים ופרעה חולם בתמידות חלום זה, אלא שלא היה יודע שחלם, ולסוף שנתיים חלם ולא שכח".

בפירוש נוסף מגלה לנו אור החיים יסוד חשוב בפירוש חלומות: " עוד ירצה באומרו ופרעה חולם , לומר שגם פרעה עצמו הרגיש בחלומו כי היה חולם חלום...".
אדם שחולם חלום ומרגיש בחלומו שהוא חולם, אזי החלום אמיתי הוא ויתגשם, כך מבאר זאת אור החיים.
סוג נוסף של חלום שמתגשם והופך למציאות מגלה לנו אור החיים בפסוק הבא:
(בראשית, מא, ז):
"וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם".

אור החיים מבאר פסוק זה כך: כשחלם פרעה לא ידע שהוא חולם, כיוון שהיה כל כך בהיר ומציאותי רק כשהקיץ הבין שזה היה חלום, ודבר זה גם כן מעיד על כך שהחלום אמיתי.
אדם שחולם חלום הנראה לו בחלומו מציאותי ובהיר ואמיתי ורק כשמתעורר מחלומו מבחין שהיה רק חלום, אזי גם מקרה כזה מעיד שהחלום אמיתי ויתגשם.