שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
על_מה_הוויכוח-הסיבות_לגלובליזציה

על מה הוויכוח- הסיבות לגלובליזציה


בציבור הרחב, בעיתונות העולמית ובעולם האקדמי מתקיים דיון רחב בנושא של הגלובליזציה. מתקיימים ויכוחים על עצם קיומה של התופעה, ממתי היא קיימת ומהם הגורמים והסיבות המניעים אותה. בייחוד מועלים בדיון טיעונים חזקים בעד ונגד. פרק זה יתמקד בגורמים והסיבות לתופעה לפי הצדדים השונים בוויכוח.
 
"הכפר הגלובלי" הינו מצב חדש שטרם היה כמותו. לעומת המצאת הדפוס שהביאה להחלשת הקשר בין אנשים המדיה האלקטרונית אשר התפתחה בעשורים האחרונים מביאה לקרבה בניהם. בכפר הגלובלי החדש ישנו שינויי רדיקלי בתפיסת הזמן והמרחב ומוסר הקסם מן העולם. נוצרת מסורת לשונית חדשה, ומשמעויות משותפות בין אנשים המאפשרת לכל אחד לחוש מעורב בנעשה בעולם ולמעשה להשתחרר מהגבולות הגיאוגרפים(מק'לואן, 2003).
קסטלס מחלק את ההיסטוריה לשלושה עידנים: "העידן הטרום תעשייתי", "העידן התעשייתי", ו"עידן האינפורמציה". כל שינוי טכנולוגי היה כרוך בידע חדש. העידן החדש הוא עידן האינפורמציה ולידע יש תפקיד כפול בתעשייה. בעבר  הידע שימש רק לייצור. עתה הוא הפך לחלק מהמוצר עצמו. בעידן החדש מייצרים לטענתו תהליכים, ולא מוצרים לשימוש בלבד. המהפכה הטכנולוגית גוררת איתה שינויים של החברה כולה. היא משנה את צורות הארגון המקובלות, את אופיו של הקפיטליזם, את ההתמודדות בין פועלים למעסיקים,  את יחסי המגדר,  ואפילו את אופיו של הפשע העולמי(2000 Castells,).
בדומה לקסטלס אשר רואה את הסיבות לגלובליזציה בשינויים הטכנולוגים הנטינגטון מדגיש את השינויים הטכנולוגים בתחבורה ובתקשורת. יחסי גומלין מוגברים בין עמים-מסחר, השקעות, תיירות, תקשורת המונים, תקשורת אלקטרונית בכלל-יוצרים תרבות עולמית משותפת. שיפורים בטכנולוגיות של התחבורה והתקשורת אכן הקלו והוזילו את העברתם של כסף, סחורות, אנשים, ידע, רעיונות ודימויים חזותיים לכל קצווי תבל(הנטינגטון, 2003). גם גידנס מדגיש את תחום התקשורת. אין לפרש גלובליזציה כשוק סחר גלובלי או שווקי הון גלובליים, גם לא לומר כי הכוח המניע את הגלובליזציה הוא כלכלי גרידא. לאחר לימוד הנושא לעומק, כוח המפתח המניע את עידן הגלובליזציה החדש אינו השוק עצמו אלא המהפכה בתחום התקשורת, גורם בעל עוצמת הנעה דומיננטית(גידנס, 2000). תהליך הגלובליזציה מונע על ידי ירידה בעלות התעבורה והתקשורת, שואף להסרת המחסומים התחיקתיים למען סחר חופשי של מוצרים ושירותים בין המדינות, ומשתמש באמצעות אימוץ מדיניות ליברלית ברמה לאומית ובאמצעות הפצת תקנים ברמה אזורית(בונליה וגולדשטיין, 2009).
 לעומת גישה זו הרואה בגלובליזציה תוצאה של השינויים הטכנולוגיים הגישות הניאו מרקסיסטיות רואות את הסיבות לגלובליזציה במבנה השוק הקפיטליסטי. ניתוח של הסיבות להתפתחות הגלובליזציה דורש צעד אחד קודם והוא הבנת התפתחות החברה הקפיטליסטית. מדינות הלאום האירופאיות הנחו את היסודות לקפיטליזם כיוון שאפשרו את התפתחות חלוקת העבודה ללא העמסת המשאבים הדרושות לאימפריות שקדמו לה. עליית הקפיטליזם החל באנגליה בה התגברו לראשונה על הפיצול בין הכלכלה והפוליטיקה ויצרו מדינת חוק מאוחדת וריבונית. התפתחותה כלפי פנים בנה יחידה כלכלית אחת המתאפיין בחלוקת עבודה ייחודית לפי אזורים ואינטראקציה בין המגזר החקלאי והתעשייתי. הקפיטליזם התפשט מבריטניה כלפי חוץ ביתרונה במאבקה הפנים אירופי מול גרמניה ולאחר מכן באימפריאליזם אירופאי. בשלב זה השיטה הקפיטליסטית לא התפשט באופן  גלובלי בדרך של ביטול המדינות אלא דרך שכפול צורת הארגון הכלכלי במדינות הלאום השונות(מייקסינס ווד, 2003).
דרכי הפעולה הקפיטליסטיות וההיגיון הקפיטליסטי חדרו אל החברות השונות והתפשטו ברחבי העולם. היחסים החברתיים והסביבה הטבעית כפופים לתביעות של מקסום רווח, צבירת הון והתרחבות מתמדת של ההון. מדינות הלאום ממשיכות להחזיק מעמד במהלך האונברסליזציה של הקפיטליזם והארגונים הבינלאומיים כגון קרן המטבע הבינלאומי והבנק העולמי הם סוכנים של הון לאומי כמו גם תאגידים רב לאומיים. המוסדות הרב לאומיים לא באו להחליף את מדינות הלאום אלא העניקו לו תפקידים חדשים(שם).
 
מקורות:
אמין, ס. (2003). קפיטליזם, גלובליזציה ומרקסיזם. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
באומן, ז. (2004). גלובליזציה ההיבט האנושי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
בונליה, פ. גולדשטיין, א. (2009). גלובליזציה ופיתוח. ירושלים: מכון דיוויס.
גידנס, א. (2000). הדרך השלישית: תחייתה של הסוציאל-דמוקרטיה. תל אביב: הוצאת משכל.
הנטינגטון, ס. (2003). התנגשות הציביליזציות. ירושלים: שלם.
מייקסינס-ווד, א. (2003). משפחות אומללות קפיטליזם גלובלי בעולם של מדינות לאום. בתוך דוידי, א.  (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
מקלוהן, מ. (2003). להבין את המדיה. תל אביב: בבל.
סורוס, ג. (1999). החברה הפתוחה בסכנה-משבר הקפיטליזם הגלובלי. תל אביב: ידיעות אחרונות.
פוסטר, ג. (2003). קפיטליזם ומשבר סביבתי-האם הקדמה הטכנולוגית היא התשובה?. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
פוקויאמה, פ. (1993). קץ ההיסטוריה והאדם האחרון. תל אביב: אור עם.
פרידמן, ת. (2006). העולם הוא שטוח, העולם הגלובלי-החיים במציאות חדשה. תל אביב: אריה ניר.
קגלי, צ. ויטקופף, י. (2002). הפוליטיקה העולמית: מגמות ותמורות ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
קורטן, ד. (2005). כשהתאגידים שולטים בעולם. תל אביב: בבל

Agnew, J.M & Corbridge, S. (1995). Mastering Space: Hegemony, Territory and International Political Economy. New York: Routledge.
 
Castells, Manuel (2000). End of Millennium, The Information Age: Economy, Society and Culture Vol. III. Cambridge, MA; Oxford, UK: Blackwell.
 
Frank, A.G. (1972). The Development of Underdevelopment. in J.D. Cockcroft & A. G. Frank & D. Johnson (eds) , Dependence and Underdevelopment. Garden City, New York: Anchor Books.
 
Prebisch, R. (1959) Commercial Policy in the Underdeveloped Countries. American Economic Review, 49, 251–273.
 
Wallerstein, I. (1989). The Modern World-System: The Second Great Expansion of the Capitalist World-Economy. San Diego: Academic Press
 
 


מה דעתך על על מה הוויכוח- הסיבות לגלובליזציה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כגלובליזציה,כלכלה פוליטית,סוציאליזם,קפיטליזם,תאגידים,כסף,