הטיעון הכללי ביותר בעד התהוותה של ציביליזציה אוניברסאלית רואה בה תוצאה של תהליכים מקיפים של מודרניזציה המתרחשים מאז המאה השמונה עשרה. המודרניזציה כוללת תיעוש, עיור, עלייה ברמה בתחומים של ידיעת קרוא וכתוב, חינוך, עושר וניעות חברתית, ומבנים תעסוקתיים מורכבים ומגוונים יותר. היא תוצר של ההתרחבות העצומה של הידע המדעי וההנדסי, שהחלה במאה השמונה עשרה ואפשרה לבני אדם לשלוט בסביבתם ולעצב אותה בדרכים שלא היו ידועות קודם לכן(הנטינגטון, 2003).
הגישה הליברלית גורסת כי עידוד המסחר בין מדינות, ויד חופשית להעברת סחורות יכול למתן ואף לבטל את ניגודי האינטרסים בין מדינות ולקדם את השלום ושיתוף הפעולה בין מדינות. שיפורים טכנולוגים משפרים את מצב העולם כולו, רמת החיים עולה ותוחלת החיים מתארכת. תומכי הסחר החופשי טוענים כי זו המדיניות היעילה לרווחתו של העולם וסחר חופשי משמעותו הפחתת העוני. תומכי  גישה זו מעגנים את טענותיהם בתיאוריות הכלכליות של אדם סמית ודיויד ריקרדו. על פי תיאורית "היד הנעלמה" אם נאפשר לשוק לפעול ללא התערבות, השוק יביא אותנו ליעילות כלכלית מרבית, כיוון שהוא ידאג שלא יהיה מחסור או עודף ייצור. אם כל פרט שואף למקסימום רווח והמדינה לא עומדת בדרכו השוק יתקדם. תיאורית "היתרון היחסי" מועלית כהוכחה כי מה שנכון ברמת המדינה, טוב גם עבור הרמה הבין לאומית. תחרות חופשית עדיפה וכל מדינה תתמחה במה שהיא עושה הכי טוב והכי יעיל(קיגלי וויטקוף, 2002).
בתיאוריה הכלכלית המודרנית רואים רווח ראשוני הנובע מן הסחר החופשי. רווח זה קשור למושג של יתרן יחסי והוא תוצר של התמחות גדולה יותר או חלוקה בינלאומית של עבודה. כפי שכל אחד מאיתנו אינו מייצר לבד את כל הסחורה שלה הוא זקוק אלא מעדיף להשקיע את זמנו בפעילות שבה הוא עשוי להיות יעיל יותר ולרכוש מאחרים את המוצרים שאינו מסוגל לייצר עצמאית, כך בזכות הסחר החופשי כל מדינה מסוגלת להתרכז בייצור הסחורה שבה היא מתמחה ולייבא את כל השאר. הפתיחות המסחרית, המרחיבה את מימדיו של השוק הפנימי, מאפשרת להשיג חלוקת עבודה טובה יותר, ומצמצמת את המונופול של התאגידים כך שהצרכנים יכולים להשיג חופש בחירה נרחב יותר. שילובם של מנגנונים אלה מזרז ניצול יעיל יותר של משאבים, מפחית את מחירי הייבוא וכך מניב רמות תוצר גבוהות יותר(בונליה וגולדשטיין, 2009).
תומכי הליברליזם והשוק החופשי רואים בקריסת ברית המועצות ושיטת הכלכלה הקומוניסטית הוכחה לצדקת דרכה של הדמוקרטיה הליברלית והשיטה הקפיטליסטית. השוק החופשי הוא למעשה צד נוסף של הדמוקרטיה ודמוקרטיה אמיתית חייבת לאמץ את השוק חופשי אשר מאפשר את מירב האפשרויות לכל אדם. לאחר נפילת האידיאולוגיה הקומוניסטית לא נותרה אידיאולוגיה אשר יכולה לקרוא תיגר על הדרך הליברלית ועל מעצמת העל היחידה, ארה"ב לקדם סדר כלכלי בינלאומי ליברלי, המבוסס על עקרונות השוק החופשי של פתיחות לא מפלה למען עתיד העולם כולו(פוקויאמה, 1993).
משק גלובלי אחד וכיכר השוק הגלובלית מגדילה את היעילות ואת החיים הכלכליים, ומעודדת צמיחה על ידי תנועה של הון, מידע ואנשים. כאשר תהליכים של היצע וביקוש מתרחשים בהיקף גלובלי, היעילות גוברת וכך גם הצמיחה, ומתאפשר מגוון רחב של מוצרים המתחרים ביניהם על בסיס של שוק גלובלי פעילות גלובלית מובילה להשקעות גלובליות, לתעסוקה ולקדמה טכנולוגית. השקעות זורמות למדינות שונות ומעודדות תעסוקה וקידמה. רק לכשיוסרו מחסומי המכס בין מדינות יוכל להתרחש תהליך שבו יהפוך העולם לעשיר, לחופשי ולצודק יותר(בונליה וגולדשטיין, 2009).

מקורות:
אמין, ס. (2003). קפיטליזם, גלובליזציה ומרקסיזם. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
באומן, ז. (2004). גלובליזציה ההיבט האנושי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
בונליה, פ. גולדשטיין, א. (2009). גלובליזציה ופיתוח. ירושלים: מכון דיוויס.
גידנס, א. (2000). הדרך השלישית: תחייתה של הסוציאל-דמוקרטיה. תל אביב: הוצאת משכל.
הנטינגטון, ס. (2003). התנגשות הציביליזציות. ירושלים: שלם.
מייקסינס-ווד, א. (2003). משפחות אומללות קפיטליזם גלובלי בעולם של מדינות לאום. בתוך דוידי, א.  (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
מקלוהן, מ. (2003). להבין את המדיה. תל אביב: בבל.
סורוס, ג. (1999). החברה הפתוחה בסכנה-משבר הקפיטליזם הגלובלי. תל אביב: ידיעות אחרונות.
פוסטר, ג. (2003). קפיטליזם ומשבר סביבתי-האם הקדמה הטכנולוגית היא התשובה?. בתוך דוידי, א. (עורך), אנטי גלובליזציה ביקורת הקפיטליזם העכשווי. תל אביב: הוצאת רסלינג.
פוקויאמה, פ. (1993). קץ ההיסטוריה והאדם האחרון. תל אביב: אור עם.
פרידמן, ת. (2006). העולם הוא שטוח, העולם הגלובלי-החיים במציאות חדשה. תל אביב: אריה ניר.
קגלי, צ. ויטקופף, י. (2002). הפוליטיקה העולמית: מגמות ותמורות ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
קורטן, ד. (2005). כשהתאגידים שולטים בעולם. תל אביב: בבל