בואו ונשחזר לרגע את המסקנות שעלו במאמרים הקודמים בסדרה: כיוון שהדינמיות של הזמן אינה אלא תפיסה שגויה של המציאות, מציאות שבה הזמן הוא סטטי כמימד נוסף של המרחב, ומכיוון  שהכל כבר נברא וקיים ברגע הנוכחי, הרי שהדבר היחיד שיוצר את הזמן הוא המודעות המשתנה שלנו לחלקים השונים של הבריאה.

מכאן כמובן עולה המסקנה המתבקשת שבבסיסה נעסוק במאמר הנוכחי – הזמן "הארצי" לא עוד מפריד בינינו ובין החיים שאנו רוצים לחיות, אלא היכולת לשלוט במודעות שלנו ליצירת מציאות אחרת מזו שאנו נמצאים בה עכשיו.

ובכן, אם זה כל-כך פשוט, למה זה כל-כך קשה...?

 

כוחו של תת המודע

 

נתחיל בכך, שאצל רובנו, הניסיון לוותר על האחיזה חסרת ההגיון במציאות הנוכחית הכל-כך מוכרת שבה אנו חיים, ולהאמין בצורה גורפת ביכולת שלנו לשנות את נסיבות חיינו הינה כמעט בלתי מתקבלת על הדעת. אנו כל-כך רגילים להאחז במציאות הנגלית לעין על כל חסרונותיה המוכרים,  עד שאנו מתקשים להאמין ביכולתנו ליצור חיים מלאים ומספקים יותר עבורנו, שכל קשר בינם ובין נסיבות חיינו הנוכחיות קלוש ביותר. ובכן, כאן מסתמנת הבעייה הראשונה - שהרי התהליך כולו עוסק ביכולת שלנו להאמין. ביכולת שלנו לבנות מודעות חדשה ביחס למצבנו בעולם, כאשר האמונה כשלעצמה יש בה בכדי לשתול מודעות חדשה בתוכנו, ובשל כך יצירת מרחב-זמן חדש לחלוטין. אם אנחנו כל-כך נטועים בנסיבות חיינו הנוכחיות, מאין נמצא את הכוחות הדרושים לנו להתנתק מכל זה ולהאמין שיש ביכולתנו לחיות חיים אחרים?

 

לאמיתו של דבר, הקושי עמוק יותר מזה. הסוגיה הבעייתית באמת נסובה סביב השאלה שרבים מאיתנו מתחבטים בה בכל דיון שעוסק בנושא המחשבה כיוצרת מציאות: האם שמעתם על מישהו שבוחר במחלת הסרטן מרצונו החופשי? האם אתם מאמינים שמישהו בוחר ברמת חיים נמוכה במודע? האם לא כולנו מעדיפים להיות עשירים, בריאים, חטובים, במערכות יחסים בריאות, ובסביבה חברתית תומכת?! ובכן, התשובה נחלקת לשתיים: ברמה המודעת – אנו בהחלט תמיד נעדיף חיים בריאים, מספקים, עשירים, עם חיי חברה עשירים שמייצגים מימוש מלא של הערכים המדורגים בראש סולם העדיפויות שלנו. אולם, וכאן חשוב להדגיש, המציאות הנוכחית שבה אנו חיים אינה משקפת את המחשבות שלנו ברמה המודעת. מציאות חיינו אינה אלא השתקפות של האמונות המושרשות שלנו בתת-המודע, ברמה הנסתרת והעמוקה יותר של התודעה.

 

דוגמאות לפער הזה שבין המודע ותת המודע הינן רבות. למשל, רבים מאיתנו בוחרים באופן לא מודע להיכשל בהשגת היעדים שלנו, כדי להמנע ממצבים שמעוררים אצלנו תגובות חרדתיות ברמה הלא מודעת. הפחד העמוק (והלא-מודע) מפני השלכות של הצלחה עלול ליצור אצלנו חסמים נראים בדרך להגשמה, דבר שיאפשר לנו לתרץ לעצמנו את הסיבות שבגללן אנו נמנעים מלהגשים. במילים אחרות – היעדים שלנו במקרים רבים כלל לא "נרשמו" ברמה הלא-מודעת... ברב המקרים, אותם אנשים כלל לא מודעים לפחד הזה, והם לא יבינו למה לעזאזל הם כ"כ רוצים להצליח, אבל לא משיגים את יעדיהם המודעים. אחת המתאמנות המוכשרות שלי, שעסקה ביצירה קולנועית, לא הבינה למה נוצר אצלה קושי עצום ליצור סרט שכל-כך רצתה להגיש לפסטיבל הסרטים. בכל פעם שהתקרבה ליצירת הסרט, משהו השתבש. צלם שעזב בפתאומיות, נתקלה בקושי במציאת שחקנית מתאימה, מימון בעייתי ועוד. הקושי נפתר כשהחלה להסתכל פנימה אל תוך המחשבות שמנהלות אותה. היא גילתה שלמרות שהיא כל-כך אוהבת את היצירה, יש לה פחד גדול מחשיפה. הדיסוננס בין הרצון ליצור יצירה קולנועית שתתקבל בהתלהבות ע"י הקהל, ובין הפחד מהצלחה שתאלץ אותה להחשף הכתיב את דפוס ההרס העצמי.

 

מקרים רבים מוכרים לכולנו, והם קשורים להתפתחות של מחלות קשות כגון בעיות לב ו/או סרטן. ברור שאיש מאיתנו לא בוחר במודע במחלות אלה, אולם מחלות אלה לעיתים מזומנות לתוך חיינו ע"י התת מודע כדרך להתמודד עם דברים שאנו חוששים להתעמת איתם במודע. לצורך הדוגמה - עבודה מאומצת, בסביבה תחרותית, שאינה מגובה בהערכה של המנהלים, אך בעלת שכר עבודה גבוה בצידה, יוצרת תסכול מתמשך. ברמה המודעת, אנו לא רוצים להתעמת עם המציאות, שהרי אנו חוששים לאבד את המשרה המתגמלת מבחינה פיננסית. אולם תת המודע שלנו בוחר לצעוק "הצילו" כדי להשיב לעצמי שלנו את זהותו וחרותו. לא מעט פעמים אנו נתקלים במצבים בהם דווקא המחלה היתה זו שיצרה תפנית בחייהם של החולים. תת המודע שלנו בחר במחלה כחלק אינטגרלי מרצונו החופשי להשיג חיים שלווים ומספקים יותר עבורנו. תת המודע "עשה" למען עצמנו המודע את העבודה השחורה...

 

אנסה לתמצת את הרעיון המרכזי: המציאות שלנו הינה השתקפות של תת-המודע שמנהל את חיינו. המחשבות הלא-מודעות שלנו, ולא החשיבה המודעת, הן אלה שמרכיבות את המציאות שבה אנו חיים, ושינוי המציאות – אינו תלוי בזמן. השינוי יכול להעשות גם באופן מיידי, אם נביא את המודעות העמוקה שלנו למקומות שאנו באמת בוחרים בהם. אלא שהמחשבות הללו הינן פועל יוצא של דפוסי חשיבה נסתרים, שקשורים באמונות שלנו לגבי היכולת שלנו לשנות, כמו גם בחירה שונה של האני-הפנימי, הלא-מודע, מזה של האני המודע. סנכרון מלא בין היעדים המודעים שלנו לבין האמונות העמוקות שלנו, והבחירות שבוחר עבורנו תת המודע, הוא המפתח האחד והיחיד ליצירת שינוי אמיתי ובר קיימא בחיינו.

 

בואו לא נתבלבל: הנוסחה ליצירת חיים של שפע, שמחה, אושר והגשמה היא אחת, ואין בילתה, וקשורה אך ורק ביכולת שלנו "לחיות" כבר עכשיו את החזון שלנו, ביכולת שלנו לדמיין, להכיל, להאמין שאנו חיים את החיים הנכונים לנו. אלא שכדי לקיים אותה נדרש הרבה יותר מאשר "לחשוב מחשבות חיוביות". כדי לקיים אותה נדרש שינוי עמוק במערך האמונות שמפעיל אותנו, ואם נעבור את המשוכה הזאת, אז ורק אז – השמיים הם הגבול. הבשורה הטובה היא שזה בהחלט אפשרי ובהישג ידנו.

 

אז איך מנהלים את תת המודע? איך יוצרים שינוי עמוק ומהותי באמונות וברצונות החבויים שבוראים עבורנו את המציאות שבה אנו חיים? אתם ממש רגע לפני השינוי המיוחל בחייכם. האמת הקוסמית הזאת תוצג לפניכם במאמר הבא. השארו איתי. 

(עברו למאמר עניין של זמן 10 - מה בין גוגל ותת המודע...?!)