אני לא לוקחת תרופות. כמובן שלא בצורה בלתי מתגמשת אלא בצורה מעט יותר חכמה, אבל אני לא לוקחת תרופות. ואני לא בעד נטילת משככי כאבים, לא תוספי מזון מלאכותיים, לא סירופ נגד שיעול ולא כלום. שיתפתי פה עדות בעולם הפסיכיאטריה שחובה לצפות בה. עדות זהה בעולם הרפואה הקונבנציונלית היא הבאה בתור אם כי צריך למצוא אדם אמיץ מספיק ומבין מספיק שיהיה מוכן לסכן את חייו ולתת אותה. תרופות זה דרעק. אם היו משקיעים את אותם המשאבים בהבנת המחלה, בהבנת נפש האדם בדרך האנושית כבר מזמן היינו במקום טוב יותר.
בכיתת בית ספר יסודי יש היום בין 30 ל 40 תלמידים. בלתי אפשרי ללמד את כולם. מישהו חייב ליפול בדרך, ומי שמתבלט ומצריך אנרגייה חייב בצורה המכנית להיכנס לשורה. איך? על ידי תרופות.
בחורה עסוקה קמה עם כאב ראש, היא צריכה להמשיך לתפקד כי עם כאב ראש לא נחים בבית. אין לה זמן לעצור, לעצום עיניים ולשאול את הראש למה הוא כואב, לפתור את הבעיה. היא צריכה להמשיך בסדר היום שלה. איך? תרופות. פעם הבאה יכאב לה הראש קצת יותר ולאורך יותר זמן.
למי יש זמן להבין את הגוף שלנו בכלל? למה שנשקיע בו? מה, הוא הדבר הכי חשוב בחיים שלנו? לההה... הכסף זה הכי חשוב! החברה הכי חשובה! הבוס הכי חשוב! הקריירה! הקניות! להיראות טוב הכי חשוב! התחכום שלי הכי חשוב, איך אוכל להרשות לעצמי להתנהג כמו היפי קוקו שמקדיש תשומת לב לגוף שלו. בלה בלה בלה.. פאסה.
אני שמחה לשמוע ולראות יותר ויותר אנשים, יותר ויותר דיעות שמגבות את דרך הגופנפש. אני יודעת ומרגישה שאנחנו כבר נעים לכיוון הנכון. לאט מאוד, מגושם ולא מספיק, אבל רבים כבר מבינים יותר מפעם, ומחר יבינו אפילו יותר. לא סתם אני מתעקשת שעל כל יקיריי ואהוביי להכיר את עקרונות 'ריקול הילינג', למשל, כולם צריכים לקרוא לפחות פעם אחת את 'עוצמת הרכות', כולם צריכים לשמוע בלב פתוח את עקרונות חז"ל על הקשר בין גוף ונפש, ויותר מממליצה בחום לכולם להכיר את התטא הילינג, דיקור סיני, עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. יש עוד כל כך הרבה שיטות ותחומים שתומכים באותו הרעיון, לי במקרה יצא להתקל באלה שהזכרתי כאן, אבל יש עוד. הרבה. וכולם טובים. כי הם מכוונים את הזרקורים לכיוון הנכון- הקשר המחודש בין הגוף לנפש. בין הנפש היחידה, לרשת הנפשות העולמית. ובין רשת הנפשות העולמית לגופה- העולם, כדור הארץ.
כבר כמעט שלוש שנים שאני אומרת שהעולם נע בכיוון הנכון. העתיד הוא לא רובוטריקים, לא. העתיד הוא חזרה לטוב. לגוף. להרמוניה. בעתיד התנועה לאיכות הסביבה היא שקובעת את 'החוקים'. בעתיד הרופא שלך מתחיל בהרפיית דימיון מודרך למקור הכאב, ויודע מה לא בסדר כבר כשנכנסת לחדר כי הוא הביט בך, ולא במחשב. אני מרגישה את זה. אני כבר בדרך לשם. אם אכנס 'לארץ ישראל' או רק אקדם את הקבוצה לשם. זה עוד רחוק. רחוק מאוד. אבל זה התחיל כבר. מי שלא מעודכן שיתעדכן. זה מגיע, זה בדרך. וזה נפלא. זניחת ההחזקות המטופשות והפרימיטביות ומעבר לאמת אמיתית, חיה, ורלוונטית יותר.
ולסיום, .בסביבות גיל 14 לגמרי במקרה צפיתי בסרט קומי צרפתי. הוא היה סרט נעים ומצחיק, ולא שכחתי אותו מאז. בסרט הגיעה מישהי מהעתיד לציוויליזציה שלנו הנוכחית. אבל העתיד שלה היה שונה מכל מה שאי פעם ראיתי בסרטים (ותאמינו לי ראיתי הרבה סירטי מדע בדיוני פעולה אקשן והרפתקאות עד גיל 14). העתיד שלה היה ירוק. מרחבים על מרחבים. הייתה להם טכנולוגיה. אבל טכנולוגיה אקולוגית מתכלה, לבנה ונקייה. לא היה זיהום אוויר, לא היו אוכלי בשר, לא היו מכוניות מעשנות וכו. לא זכרתי איך קוראים לסרט עד שבוע שעבר שדיברתי על זה עם מישהו. הוא אמר לי שהשם זה 'האורחים מהכוכב הירוק'. כשהקשתי בגוגל מצאתי קהילות פייסבוק שלמות. ביקורות מפארות וכותרות כמו:"הסרט הרוחני הכי חשוב שנעשה אי פעם". בלי השפעה חברתית ובלי הכרת המגמה הבנתי כבר אז, בגיל 14 שזו המשאלה שלי. שהלוואי וככה באמת יראה העתיד.
היום, 13 שנה מאז אני משתדלת גם לפעול במרחב האישי החברתי שלי, כדי לקדם את זה. ולו רק תודעתית.
הלוואי, שככה יראה העתיד שלי.
שבת שלום 3> צפייה https://www.youtube.com/watch?v=T89YZ1cqxd0 מהנה