שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
פרויד_והיהדות

פרויד והיהדות


פרויד והפסיכואנליזה השפיעו על החשיבה העולמית, אולם האם היהדות מסכימה עם כל מה שהוא אמר?
אין מי שלא שמע על הרופא היהודי מווינה שיסד את הפסיכואנליזה ושרעיונותיו על נפש האדם היוו פריצת דרך בחשיבה בכלל ובפסיכולוגיה בפרט.
אולם האם יהודי מאמין יכול לאמץ את שיטתו? האם אין לפחות חלקית סתירה בין התורה לבין השקפתו של פרויד?
ננסה לתת רקע קצר ולפרט את נקודות המחלוקת בין שני הצדדים.
פרויד היה דרוויניסט והשקפתו מבוססת על התיאוריה הדרוויניסטית בדבר ההתפתחות האבולוציונית. פרויד האמין שהאישיות מוסברת על פי הכרת האינסטינקטים האנושיים הבסיסיים והדינמיקה ביניהם כשם שכל בעלי החיים מונעים ומופעלים על פי טבע האינסטינקטים שלהם.
לדבריו- יש שני אינסקטינטים מרכזיים באדם: יצר החיים ויצר המוות.
יצר החיים על פי פרויד הוא האנרגיה המינית ששולטת על כל היבטי האישיות הפעילה. ואילו יצר המוות הוא המניע להרסנות ובמהותו יש שאיפה למוות שיביא לרגיעה ממאבקי החיים.
פרויד בנה כמה מודלים תיאורטיים המתארים את מבנה האישיות. המפורסם שבהם הוא האיד האגו והאני העליון. במודל זה הוא מסביר שהאישיות מורכבת מהאיד הפרימיטיבי הקשור לתת המודע שפועל על פי עקרון העונג ללא כל עכבות וחוקים והגבלות, לעומתו האגו נמצא כבר בקשר עם המודע, והוא פועל על פי עקרון המציאות.
בבגרות מתפתח האני העליון שהוא הקול המוסרי של האדם והאגו צריך לגשר בין האיד הפרוע לבין האני העליון. כאשר יש יותר מדי מאבקים בין האלמנטים הללו יכולה להיווצר חרדה פנימית בעקבות הפערים שגורמים לאי נחת ובושה לאדם במודע או שלא במודע.
פרויד הסביר שמקור כל ההפרעות הנפשיות הוא הדינמיקה שתיארנו,ולדבריו ההתפתחות הנפשית היא על פי שלבי ההתבגרות עד לפיתוח האני העליון בבגרות המינית ואז היא נעצרת.
כבר לפני כמאה שנים קמו חולקים רבים על פרויד ביניהם גם רבים מתלמידיו.
הם חלקו עליו במספר נקודות מרכזיות-
1. המשקל שנתן פרויד לאנרגיה המינית היה רב מידי, לדבריהם האנרגיה הנפשית איננה רק מינית.
2. פרויד התעלם מגורמים חיצוניים שמעצבים את האישיות כמו למשל הורים, סביבה, ולמידה, וכן התפתחות הבגרות הנפשית בגילאים מתקדמים.
נקודות מחלוקת אלו הביאו לפיתוח אסכולות חדשות שנתנו משקל להורות (יחסי אובייקט) לסביבה והלמידה (הביהביוריסטים והקוגנטיביים) ולפיתוח האישיות על פני כל החיים(האקזיסטנציאליסטים וההומאנים).
מהי נקודת המחלוקת של השקפת היהדות על מבנה האישיות עם רעיונותיו של פרויד?
ובכן, על פי התורה האדם הוא אכן דומה לבעלי החיים בגופו ובנפשו, אולם יש עוד חלק באדם שמשנה את כל התמונה לחלוטין. בפרשת בראשית כתוב ״ויפח באפיו נשמת חיים״  ובתהילים נאמר ״ נר ה׳ נשמת אדם״. בכל בוקר יהודי מברך ״נשמה שנתת בי טהורה היא״.
האגם איננו יצור חייתי המובל על פי אינסקטינטים וכפוף למנגנון פנימי מוגבל.
התורה מלמדת אותנו שלאדם יש בחירה כמו שכתוב ״ובחרת בחיים״, התורה מאמינה ביכולת בחירה ושינוי ואף דורשת זאת מאיתנו, לולא הבחירה לא היה מקום לשכר ועונש.
פרויד לעומת זאת מתאר מנגנון פרימיטיבי חייתי, הכופה אותנו על פי פתרון מוצלח או לא מוצלח של קונפליקטים בינקות ובילדות להתנהגות תקינה או פגומה. אולם התורה מלמדת אותנו שאמנם לכולנו יש יצרים פיזיים ונפשיים אולם יש בנו מנגנון נוסף שנותן לנו את הכח לשלוט ולבחור, מנגנון של הנשמה שמבדילה אותנו מכל שאר היצורים.
ולכן לא די בפתרון תסביך אדיפוס ויצירת זהות מינית כדי להיות אדם בריא ותקין, ולא די בכך שהאגו יודע לרסן את האיד הפרוע משיקולי עקרון המציאות, אלא מדובר על משהו הרבה מעבר לזה.
הסיפור של הנפש האנושית בעולם הזה לפי היהדות הוא בין שני ישויות הפוכות- בין גוף לנשמה, ודוקא בגלל הקוטביות הזו האדם הוא יצור מיוחד. היות וניתנו לו הכלים להשליט את הנשמה על כוחות הגוף, והשלטון הזה הוא הבחירה ביהדות.
אם נחזור לנקודות שהזכרנו קודם נוכל להבהיר יותר את הקוטביות בין שתי האסכולות.
לפי היהדות ברור שלא האנרגיה המינית היא המפעילה את יצר החיים, היות וזו אנרגיה נפשית גופנית. אולם לאדם יש חיות מנשמתו כמו שכתוב ״נשמת חיים״, וממנה יש לו אנרגיות רוחניות שמייחדות ומבדיקות את המין האנושי משאר היצורים.
כמו כן הדינמיקה שמתאר פרויד בין האיד לאגו, שרק מייצרת מאבקים וחרדות. ביהדות דוקא זוהי הדינמיקה שעבורה נבראנו, מלאכים יש בשמים, אולם כאן בעולמנו אלוקים נתן לנו שילוב של גוף ונשמה כדי שניצור סינתזה חדשה מהשילוב הזה. ביהדות אנחנו מתפללים כביכול לחיים של פחד וחרדה. אנחנו מתפללים לחיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא, אולם הפסוק מבטיח לנו ש״יראת ה׳ תאריך ימים״,״יראת ה׳ עומדת לעד״. זאת אומרת שהתורה מעידה על כך שהחיים בצל המורא מהבורא והמורא מהחטא הם דוקא חיים בריאים ונכונים.
בנוסף לזה, היהדות מכירה היטב בהשפעת ההורים והסביבה והלמידה ויעידו על כך כל אזהרות התורה על השפעות רעות משכנינו.
וגם, לפי היהדות ההתפתחות היא יום יומית בכל החיים, ״רוח האדם העולה מעלה מעלה״, כך תיאר זאת שלמה המלך. האדם בכל יום מתפתח במידותיו והשגותיו ושליטתו בעצמו כפי בחירתו לאורך כל ימי חייו.
ובכלל, פרויד לא טורח לבאר לנו מהי סמכותו של האני העליון?ומדוע יש לציית לו?
על פי הדטרמיניזם הדארוויניסטי שהוא האמין בו, מדוע באמת לא לפעול על פי עקרון העונג של האיד הפרימיטיבי, ולמה יש צורך בהגבלות של האגו?
אמנם הוא מסביר זאת על פי עקרון המציאות, זאת אומרת על פי הנורמות וכללי ההתנהגות המקובלים, אבל עדיין מדובר בסך הכל בכללים שנועדו לשמור על הסדר בעולם כמו חוקי התנועה בכביש ותו לא. ויכול בן אדם לקום ולתמוה- מדוע להיכנע ולחסום את העונג שלי בגלל המוסר שהמציאו בני האדם? מדוע החופש והרצון שלי אינם חשובים מספיק?
לפי היהדות, המוסר הוא מאלוקים, כפי שכתוב בתהילים- "צדקתך צדק לעולם", אלוקים הוא זה שאסר לרצוח ואמר להשיב אבידה, לבקר חולים ולתת צדקה, לכבד נשים ולא לצער בעלי חיים. כאשר המוסר הוא שמיימי, יש מניע מוצדק ובריא ואף תכליתי, להיכנע ולכוון את היצרים הפרטיים בהתאם לחוק האלוקי.
מתוך מבט כזה ניתן להגיע לפתרון מושלם והגיוני של פשרה בין האיד לבין האני העליון,היות וזוהי פשרה לא רק תועלתית אלא אף תכליתית דאונטולוגית.
כמובן שבכל זאת יש חכמה והבנה רבה בפסיכואנליזה. בעיקר בתיאור מנגנוני ההגנה של האישיות, והקונפליקטים הפנימיים, והשפעת התת מודע.
כל מה שבעיקר רציתי לחדד, זה שפשוט ביהדות, יש רבדים נוספים באישיות, שמשנים את ההסתכלות על האדם.

אשמח לקבל תגובות


מה דעתך על פרויד והיהדות ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כפרויד והיהדות