שון ושאר המתמודדים יוצאים 'לקבל מוזה מהעיר ניו יורק'. אחת הערים הכי ססגוניות,שקשה למצוא מישהו שיגדיר אותה כ 'חד גונית' או 'משעממת'. (כן,אני.אני לא סובלת את העיר המלחיצה הזו,אבל אני שייכת למיעוט זניח)

ו... מה עושה שון?- מקבל השראה מהדבר הכי ים-תיכוני ברחוב: גלביה לבנה של מוסלמי.

צ'אר מצמידה שורות שורות של פתקים לחצאית הרחוב שלה. דווקא הגיוני- לא פעם מחוץ לבית,נוצר פתאום צורך בדף ועט,לרשום מספר טלפון וכו'. הפתקאות האלה פרקטיות. השמלה ה'ממוחזרת' שלה,היא 'להיות בלי ולהראות עם'. מגיע קצת באיחור,אחרי עונת  הארוחות-המשפחתיות-והדודות-המחטטות. בשימלה של צ'אר,תיראי בהריון גם אם את שדופה כדוגמנית!.
לא עוד שאלות 'נו מתי יהיה לו אח או אחות'. (זה אקדח,או שאת לובשת בגד של צ'אר?...-הגירסה הנשית ל 'זה אקחד או שאתה שמח לראות אותי').

קיני מדהים בשימלה אדומה,שאין לי שום דבר מרושע לאמר עליה,

והיידי מדהימה בסלחנות שלה 'יהיה לה יותר זמן כשתתפור בבית',היא אומרת לנוכח ההריון המלאכותי שצ'אר תפרה,ושוכחת לגמרי,איך תקפה יצירות בלתי גמורות שמתחרים אחרים הגישו במשך השנים. 

התהיה להפעם: מה עובר על טים?... הוא נראה ללא איפור,(פצעים בולטים על הפנים) ועצוב לאורך כל הפרק.


הימורים:
קיני מקום ראשון, 

שון שני,

אמנדה שלישי,


(אני מסרבת לנקוב בצ'אר כרביעית,מבחינתי האשה והתוספות התלת מימדיות שלה,הגיעו עד הלום בטעות או פרוטקציה).



הביקורת הבאה שלי תתפרסם ביום ראשון או שני הקרובים.

ועד אז:

שימו על עצמכם משהו,רצוי יפה.