רבנו בחיי אומר בספר "חובות הלבבות", שער הביטחון: "מהות הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח שיהיה ליבו סמוך ובטוח על מי שהוא בוטח בו שיעשה הטוב והנכון בעבורו".

אומר חובות הלבבות: צריך אדם לבדוק מהו הסכום שהוא זקוק לו כדי לחיות בצורה סבירה על פי המקובל ואת ההשתדלות שלו שיעשה עד הגבול הזה ויבטח בקב"ה שאם בראש השנה הוא גזר עליו יותר הוא כבר ימצא את הדרך איך לתת לו יותר מִזה.

המשנה במסכת קידושין: "רבי מאיר אומר: לעולם יְלַמֵּד אדם את בנו אומנות נקייה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכול לפי זכותו".
כלומר, לכל סוג של פרנסה בעולם יש בה עשירים ויש בה עניים.
יוצא מזה שהעושר והעוני תלויים אך ורק בבורא עולם. הוא הקובע מי יְעָנִי ומי יְעָשֵׁר.
מה שמוטל על האדם היא חובת ההשתדלות על פי הסבירות עד הגבול שידע שעד לשם צריך להשתדל.
בשאר יבטח בקב"ה שבמידה שמגיע לו יותר הוא כבר ימצא את הדרך איך להעניק לו יותר, שיתפלל האדם לקב"ה על פרנסה. אדם כזה יגיע אל מנוחת הנפש.

מסופר על אדם שהגיע לחפץ חיים וסיפר לו על סכסוך הקיים בינו לבין אשתו. החלטנו שכבודו יפסוק.
אני עובד 6 שעות ביום, כך סיפר האיש, ומקבל משכורת גבוהה ומכובדת ולא חסר לי כלום.
הבוס שלי מציע לי כעת לעבוד עוד 3 שעות, במקום להכניס עוד עובד נוסף שיעבוד יום שלם.
אני כמובן קופץ על המציאה מפני שעבור 3 השעות הנוספות אקבל משכורת כפולה.
אשתי מתנגדת בכל תוקף ודורשת שאמשיך במצב הקיים, שאהיה עימה בבית, שאלמד תורה.
שבועיים אני כבר מתווכח עימה ואנו מבקשים מהרב שיפסוק עבורנו מה לעשות.
ענה לו החפץ חיים שהצדק עם אשתו.
האיש החל להתווכח עם החפץ חיים והרב החליט לשכנעו במשל הבא:
פעם היה מוזג בחנות אחת שהיה מודד לפי מדיד ליטרים משקאות, קמח, סוכר וכדומה.
כך היה מספק לכל דורש את המוצר הנדרש.
יום אחד אמרה למוזג אשתו: לדעתי אם אבוא יום אחד לעסק, אוכל לספק לך הצעת ייעול על מנת שנשפר הפרנסה שלנו. בעלה הסכים לדבר וכך היה ולאחר שצפתה בבעלה יום שלם הודיעה לו שיש לה פתרון:
ראיתי שמזגת מחבית היין כך וכך ליטרים, כך אמרה לו אשתו, ואני מציעה לך שמהיום והלאה במקום להשתמש רק בברז אחד בחבית, הוסף עוד ארבעה ברזים. ראיתי שמברז אחד יצאו לך 30 ליטר. אם תוסיף את ארבעת הברזים הנוספים לחבית, הרי שיצאו לך מחבית זו 150 ליטר! אתה תתעשר!
ענה לה בעלה: האם את בסדר? מה שיוצא מהחבית זה מה שיש, ולא משנה כמה ברזים יש.

האיש שהאזין לחפץ חיים חייך והחפץ חיים אמר לו שהוא נוהג בדיוק כמו האישה שבמשל.
הקב"ה בראש השנה קוצב לו את מזונותיו מראש השנה עד לראש השנה. זו החבית שלך, ברז אחד אתה חייב! אבל להוסיף עוד ברזים, עוד שעות בשביל מה לך? הרי מה שיש שם זה מה שיֵצֵא!
אם תחייה בצורה נכונה ותקדיש זמן לחיים רוחניים, תבנה את חיי העולם הבא שלך, אז תרגיש אחרת לחלוטין. אם תדע לווסת את זמנך כראוי תהיה אדם מאושר.
סוד האושר והשמחה בחיים האלה זו הידיעה שכל החומר בעולם הזה הוא בגדר ארעי.
כל העולם החומרי חולף ולעולם הבא אדם לוקח עימו רק את המצוות שקיים!

מסופר על רב יהודי חכם שֶמֶלֶך המדינה בה חי פגש בו יום אחד והתייעץ עימו.
לאחר שהבין עד כמה נבון ופיקח הרב, לקח אותו המלך להיות לו כשר האוצר שלו.
השרים ובמיוחד שר האוצר הקודם קינאו ביהודי והשמיצו את הרב בפני המלך שוב ושוב עד שהמלך התחיל לחשוש שאכן הדברים נכונים.
יום אחד הזמין את שר האוצר שלו וביקש ממנו את הצהרת ההון שלו. הרב נתבקש לרשום את כל עסקיו ונכסיו.
הרב הגיב בחיוך ואמר שהכל כבר רשום. הכל מסתכם ב 35 אלף דולר, אמר הרב.
המלך כעס, כי ידע שרק בֵּיתו של הרב שווה ליותר מסכום זה.
המלך הכניס את שר האוצר שלו, הרב היהודי לכלא. לאחר שנרגע מכעסו החל המלך לחשוב, איך ייתכן ששר האוצר שלו יעבוד עליו כך בצורה לא חכמה, הרי הרב היהודי הזה יודע שאני המלך יודע שכל נכסיו מסתכמים במספרים גבוהים בהרבה ממה שהצהיר.
יש כנראה משהו שהרב מסתיר ממני. כדאי לברר הדבר. אכן הובא הרב לפני המלך והרב חייך ואמר למלך: ידעתי שתקרא לי. אסביר לך, והוציא מכיסו את הפנקס והראה למלך שכתוב על הפנקס, "פנקס של צדקה". אמר לו: כאן אני רושם את כל הסכומים שאני מפריש לצדקה מנכסי. אצלי כששואלים אותי מה הם נכסי הפרטיים, זה מה ששלי! כל השאר לא שלי, השאר ארעי. אתה רוצה הוכחה? כשהשלכת אותי לכלא שמעתי שאתה נותן הוראה להחרים את כל הנכסים שלי לאוצר המדינה.
כסף שהמלך לוקח לי בשנייה זה שלי? הנכסים הפרטיים שלי זה מה שכתוב כאן בפנקס שלי. את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממני, גם אתה אדוני המלך לא תוכל לקחת ממני נכַסי אלו.
זו צדקה שנתתי וזה ילך עימי לעולם הבא.

אדם שחי בצורת מחשבה כזו הוא אדם שחי בשמחה תמידית כי הוא יודע שהכל ארעי וגם אם קרה נזק כזה, או אחר הרי הוא זמני, עד לעולם הבא לשם הנשמה הולכת ומשאירה את הנזק בעולם הזה.