" הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה..." (שמות, יב, ב).

בשבת שמברכים החודש אומרים קודם שמכריזים יום החודש: "מי שעשה נסים לאבותינו יגאל אותם מעבדות לחירות"... ונשאלת השאלה, מדוע שייכת תפילה זו להכרזת החודש?

לאחר תשע המכות שהנחית הקב"ה על פרעה, לפני המכה העשירית, מצווה הוא על העם להכין את קרבן הפסח ולהזות דם על המזוזות של הבתים על מנת שלא ימותו הבכורות של ישראל ושם נאמרים לעם ישראל גם דברים הקשורים לראש חודש ניסן.

מצוות קידוש החודש הייתה המצווה הראשונה של בני ישראל כשהחלו לצאת מעבדות לחירות.
ולכן בשעה שמקיימים מצווה זו מזכירים את השעה הגדולה בה נתקיימה המצווה, וכשם שהיה כך, כן נזכה שהקב"ה יגאל אותנו אף הפעם...

"הכלי יקר" אומר שהמילה " לָכֶם " מוזכרת פעמיים בפסוק, הואיל ו" לָכֶם " הראשון מדבר בקידוש החודש ואינו נמסר, כי אם לבית דין, ולראשונה נמסר למשה ולאהרן.
ה" לָכֶם " השני בא להורות שהעולם נברא ע"י הקב"ה בחודש תשרי (לרבי אליעזר).
ובזאת רצה הקב"ה להורות לאומות העולם למנות מתשרי את ראשית השנה, אבל לעם ישראל מחודש ניסן, שבניסן נגאלו בני ישראל.

שבת שלום.