"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (בראשית, לב, ד).

לאחר 34 שנים בהם לא ראה את עשו אחיו, לאחר 20 שנים של שהות בבית לבן, לאחר 14 שנים של לימוד תורה בישיבת שֵׁם ועֶבֶר,יעקב עומד להיפגש עם עשו והוא עומד להיערך למפגש זה.
אימו רבקה שולחת אל יעקב את דבורה המינקת לבשר לו שיכול לחזור לביתו בארץ ישראל.
בדרכו לארץ שולח אל עשו אחיו מלאכים, ורש"י אומר: "מלאכים ממש".
בחז"ל כמה דעות לגבי מספר המלאכים שנשלחו לעשו:
במדרש רבה, עה, י כתוב שיעקב שלח 4000 ריבוא מלאכי שרת שהם 40 מליון!!! במספר.
המהרש"א במסכת עבודה זרה, דף ה כתוב שכל העושה מצווה נברא לו מלאך לשומרו מן המזיקים, ומי שעובר עבירה נברא לו מלאך רע שהוא מקטרגו ומלפפתו ומוליך אותו ליום הדין.
כלומר, מסביר המהרש"א מי שעושה מצווה המלאכים הולכים לפניו, והעובר עבירה, המלאך הולך אחריו.
מי שהולך למקום שמחה אין צורך להחזיק בו כי לא יברח, ואילו העושה עבירה המלאך מחזיק בו שלא יברח. המלאכים שהולכים לפני יעקב הם מלאכים שנבראים ממצוות.

בפרשת וישלח קרא יעקב לעשו 8 פעמים בשם: אֲדֹנִי:

"וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו" (שם, לב, ה).

"וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיך" ( שם, לב,ו).

"וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב--מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו; וְהִנֵּה גַם-הוּא, אַחֲרֵינוּ" (שם, לב, יט).

"וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי. קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח. וַיֹּאמֶר, נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי; וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן. יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי, לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו--אַצִּיגָה-נָּא עִמְּךָ, מִן-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי; וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה, אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ, שֵׂעִירָה" (שם, לג, ח- יז).

חז"ל במדרש רבה עה, מסבירים התרפסות זו מצד יעקב אל עשו כך: אמר לו הקב"ה: אתה השפלת את עצמך לקראת עשו וקראת לו שמונה פעמים בשם אדנִי, חייך שאני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך שנאמר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל.
יש המפרשים שאין הכוונה כאן לעונש, אלא הכוונה היא שיעקב אבינו ביקש מעשו שיקבל על עצמו את המלכות לפני שיהיה מלך בבני ישראל.
הגמרא אומרת שהרומיים מָשְׁלוּ לפני ישראל, ומסביר רש"י: לפי שדרך השר להלך לפנים לפני המלך, כשם שהשרים באים לפני המלך כך מלכות אדום מופיעה לפני בואו של המלך האמיתי, מלך המשיח.
המהרש"א מסביר: הפירוש של הפסוק: יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי, לִפְנֵי עַבְדּוֹ, לשון "לִפְנֵי" הכוונה- קוֹדֵם בזמן, כלומר, עשו יהיה קודם כל האדון וישראל העבד ואח"כ עשו העבד ויעקב האדון.
כלומר, בקשתו של יעקב אבינו הייתה שראשית ישלוט אדום בישראל ורק לאחר מכן ישראל ישלוט בעולם.

שבת שלום...