פרשת ראה ממשיכה את נאום הפרידה של משה אל בני-ישראל ובפרשה הזאת עוסקת יותר במצוות ביחס לפרשות הקודמות שעסקו בעיקר באירועים.

בתחילת הפרשה מתארים את מעמד 'הברכה'(קיום המצוות) ו'הקללה'(אי-קיומן) אותו יש לציין על שני ערים בארץ-ישראל, הר הברכה - הר גריזים, הר הקללה - הר עיבל.

בפרשת ראה מוזכר בפעם הראשונה הרעיון של בית מקדש.

כמו-כן, מוזכרות מצוות נוספות:

• השמדת העבודה הזרה בארץ-ישראל
• היתר לאכול בשר לא רק למטרות דתיות ואיסור אכילת דם
• אזהרות מפני נביאי שקר ומסיתים
• פירוט של החיות שמותר לאכול והחיות שאסורות למאכל; דיני חיות טהורות וטמאות
• מצוות מעשרות והשמטת כספים; דיני מעשרות
• שלוש הרגלים ומצוות העלייה לרגל

הפרשה מדגישה את החלשים בחברה:

• הלוי - אין לו נחלה בארץ והוא חי ממעשרות
• גרים - אנשים ללא משפחה תומכת
• יתומים ואלמנות - אנשים שאיבדו את האיש הכיר במשפחה