לכל אחד מאיתנו יש נשמה אחת, אך נשמה זו מחולקת לשתי נפשות.
הנפש האחת, שקרויה בפי רוב, ה"אגו" , נקראת בלשון הקבלה "הנפש הבהמית".
הנפש הבהמית / האגו ,הינה הנפש שאותה אנו מרגישים רוב הזמן. נפש זו נקראת "נפש בהמית", לא משום שאנו בהמות חלילה, אלא מכיוון שהיא דואגת בעיקר לעצמה, ועסוקה במירב זמנה בעניינים פיזיים, גשמיים וארציים כגון: אכילה ושינה.
נפש זו במהותה רואה את עצמה כמרכז העולם וחושבת שהכול סובב בעיקר סביבה ושהכול מגיע לה.
אדם המונחה על ידי האגו שלו, הינו אדם שבעיקר דואג לעצמו ופועל מתוך אינטרסים.
כל אחד יכול להתבונן בעצמו במבט אמיתי וכנה ולשאול את עצמו : "האם אני עושה בשביל אחרים לפני שאני עושה בשביל עצמי"? , "האם אני נותן בשביל אחרים גם כשלא יוצא לי מזה כלום"? , האם אני מוכן לוותר בשביל אחרים גם אם אני לא יקבל מזה כבוד, כסף , או סיפוק?
נסו להעביר יום שלם מבלי לומר את המילה אני, או מבלי לדבר על עצמכם בכלל. באם תעשו זאת, תרגישו את כוחו של האגו, ותראו עד כמה קשה להתנתק ממנו ועד כמה הוא בעצם שולט בחיינו.
האגו שלנו חוסם ומעכב את התפתחותנו בכל תחום.
אנחנו כועסים – כי האגו שלנו נפגע.
אנחנו מקנאים – כי האגו שלנו מאויים.
באם הייתה לנו רק נפש בהמית, היינו מבלים את כל חיינו סביב האגו שלנו.
וכעת אני מגיעה אל הנפש השנייה הפועלת בנו. הנפש השנייה מאזנת את הנפש הבהמית. נפש זו נקראת ה"נפש האלוקית", היא הניצוץ האלוקי שקיים בכל אחד מאיתנו.
בנפש האלוקית יש כמיהה להתחבר אל האור ואל הרוחניות, מכיוון שעמוק בתוכה, היא זוכרת את המקור ממנו היא הגיעה.
הנפש האלוקית שואפת להתחבר לאור ולרוחניות, בעוד שהנפש הבהמית מושכת אותנו למטה, ומחפשת לדאוג לעצמה וליהנות מתענוגות העולם על חשבון כל דבר אחר.
בין שתי הנפשות, מתחולל מאבק, מאבק איתנים!
המאבק מתנהל כל הזמן, ללא הפוגה. כאשר הנפש האלוקית מושכת למעלה ואילו האגו מושך למטה.
אצל כל אדם מאזן הכוחות בין הנפשות שונה. ישנם כאלו שהאגו שולט בנשמתם, וישנם כאלו שהנפש האלוקית ניצחה במאבק והינה השולטת.