קראתי לאחרונה את הכתבה קרולינה הכפולה, הכולל ראיון עם בתה של המעצבת, קרולינה הררה-באאז זו לא טעות לשתיהן יש אותו שם ממש. קרולינה הבת מתארת את החיים שלה כאמא עובדת, חיים שלא תמיד קלים. ביום הראיון למשל בילדים שלה התחילו את שנה החדשה שלהם בבית הספר והיא היתה במשרד בעיצומו של הראיון לדבריה: "זה לא סוף העולם... גיליתי שאם אני מקבלת את העובדה שאין לי כוחות על ושאני לא יכולה לעשות הכל - הכל נעשה יותר טוב". אני חושבת שאפשר לקחת ממנה טיפ או שניים, כך למשל היא מודה שמרגע שהיא הבינה שהיא לא סופר וומן שיכולה להיות באותו זמן בכמה מקומות היא פשוט הפסיקה לאחר למקומות ודברים רעים כמו להתקע עם המכונית או ליפול בדרך פשוט הפסיקו לקרות לה. אני יודעת שזה לא דבר חדש או מהפכני לגלות, אבל גם אני כאמא מתמודדת עם הדברים הללו כל יום. ללכת לאוניברסיטה לאסוף את הילד לדאוג שהכל בסדר. אם רק נוכל הלכה למעשה, לפעול מתוך ידיעה שאנחנו בסך הכל בני אדם, איננו מושלמים ואיננו יכולים לעשות הכל. אולי אז סוף סוף  נוכל גם אנחנו להתנהל בשלווה ואולי אפילו להנות בדרך מהחיים. ההצלחה של קרולינה הבת אולי תביא קצת השראה לחיינו ותוכיח לנו שהכל אפשרי גם כאמא וגם כאשה שמנהלת קריירה מצליחה. הכל עניין של קבלת החלטות מתוך ידיעה שיש פשרות שצריכים להביא בחשבון. אנחנו הרי מקבלות החלטות שכאלה על בסיס יום יומי. 
במהלך קריאת הכתבה לא יכולתי שלא לחשוב על ההשפעה שהיתה לקרולינה הררה האם על ביתה מהכתבה מצטיירת דמותה של אם קרייריסטית שתמיד נתנה לילדיה תחושה שהיא נמצאת שם עבורם גם אם היא לא היתה שם פיסית, נדהמתי לגלות אשה מדהימה, קרולינה הררה מעצבת העל התחילה חיים חדשים בגיל 42 כשהיא נשואה בפעם השניה ואם לארבע בנות, היא עברה מוונצואלה לניו יורק והקימה את המותג המצליח הנושא את שמה. יותר מכל שמחתי לגלות שאפשר להצליח בכל גיל ובכל מצב גם כאם. לפעמים כשעוברות לי מחשבות על להקים את בית האופנה המצליח שלי הן מלוות בתחושה שהנה אני כבר בת 29 עוד מעט מחליפה קידומת. האם העובדה שלא עשיתי זאת עד עכשיו מעידה על כך שכבר לא אעשה את זה לעולם? אבל אז מגיעה לידי כתבה מעניינת שכזו ומפיחה בי תקוות לגבי העתיד. כן זה אפשרי וזמני עוד יגיע.
בית האופנה של קרולינה הררה רץ כבר יותר מ -30 שנה ולכן נראה כל כך טריוויאלי כאילו היה שם מאז ומעולם מלביש את מיטב הפרסונות של עולם הזוהר העולמי. אבל גם הוא יש לזכור הוקם על ידי אישה אחת שבגיל 42 החליטה לעשות מעשה ולהביא לנו את היופי וניחוחות הנפלאים שלה לעולם וגם כיום בגיל 73 ידה עוד נטויה והיא ממשיכה ליצור מתוך אהבה לאופנה. ואני חושבת שזה  מקסים.