הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
קרן_נזהרת_מקרינה

קרן נזהרת מקרינה


סיפור לילדים על הסכנות מקרינה בעידן המודרני. מבוסס על מקרה אמיתי.
זו קרן, קרן ילדה גדולה, ילדה טובה
והשנה קרן כבר לומדת בגן חובה
היא למדה בגן הזה בשנה שעברה
את כל המשחקים והפינות היא כבר מכירה
ספריה, מטבח, יצירה וגם בובות
היא הכי אוהבת את פינת הקוביות
גם את  החצר קרן מכירה – היא אוהבת שם הכול
המגלשות, הנדנדות, המכוניות וארגז החול
 
בשנה שעברה, לפני היציאה לחופשה הגדולה
הגננת הסבירה לכל הילדים מהי התנהגות נכונה
היא לימדה שבכביש יש להיזהר
וכשחוצים צריך לתת יד למישהו בוגר
היא הדגישה שהשמש מסוכנת ופולטת קרינה
ולכן חייבים לחבוש כובע ולמרוח קרם הגנה
 
ואז בקיץ, בבוקר אחד מאוד מאוד חם
אימא אמרה לקרן: "היום נלך לים"
קרן זכרה את דברי הגננת
והחליטה שהיא ממש ממש נזהרת
היא מרחה קרם וחבשה כובע רחב שוליים
אך אימא אמרה: "אנו נלך רק אחרי הצהריים".
קרן לא הבינה ושאלה שאלות
אז אימא הסבירה ללא תוספות מיותרות:
"אוי קרן, זו ממש סכנה –
באמצע היום, השמש פולטת קרינה!"
 
"אז מה אני אעשה בינתיים?"
שאלה קרן במתק שפתיים
"בינתיים ארשה לך בטלוויזיה לצפות
יש תוכנית מתאימה שתוכלי ממנה ללמוד"
קרן ישבה אך רצתה לראות את המסך טוב טוב
לכן קמה וישבה שוב – הרבה יותר קרוב
כשאימא ראתה איך קרן יושבת,
היא אמרה בקול – כפיה סופקת:
"אוי קרן, זו ממש סכנה –
ממכשיר הטלוויזיה נפלטת קרינה"
קרן התיישבה במקום יותר בטוח
ואחר הצהריים הלכו לרחוץ בים הפתוח
 
ביום אחר בחופש הגדול
אבא הכין לקרן דבר מה לאכול
הוא פתח את מכשיר המיקרוגל והכניס צלחת
כיוון את השעון וחיכה שתהפוך לרותחת
קרן ראתה שיש בפנים אור צהוב
על כיסא טיפסה כדי לראות מקרוב
אך אבא ראה
ואל קרן קרא:
"אוי קרן, זו ממש סכנה –
ממכשיר המיקרוגל נפלטת קרינה"
 
ביום שישי, בצהרי היום
התקשרה סבתא חווה לומר שבת שלום
לטלפון הסלולארי התקשרה
ועם שני ההורים של קרן דברה
גם קרן רצתה עם סבתא לדבר
ועל החוויות של החופש לספר
אך אבא אמר:  "אל תאריכי עם סבתא לדבר
מחר נלך אותה לבקר".
קרן לא הבינה ושאלה שאלות
אז אבא הסביר ללא תוספות מיותרות:
"אוי קרן, זו ממש סכנה –
הטלפון הסלולארי פולט קרינה!"
 
בקיץ הזה קרן למדה שמקרינה יש להיזהר
ולכן שמחה לחזור לגן, ומהר
אך כבר ביום הראשון, עם פתיחת השנה
הגננת סגרה את פינת הקוביות – כי יש שם קרינה
וגם בארגז החול מצאו קרינה מייננת
קרן הבינה שזו קרינה ממש מסוכנת
כשחזרה הביתה, שאלה את הוריה אם הקרינה תישאר שם לתמיד
כיוון שזה מאוד מסוכן וגם נשמע קצת מפחיד
כי הקרינה גם הייתה שם בשנה שעברה
כשקרן שיחקה ובכלל לא נזהרה
ההורים אמרו שבבית אימא מסבירה ואבא מזהיר
אך מה שיש בגן, נמצא באחריותו של ראש העיר
ראש העיר הוא האיש הכי חשוב בעירייה
הוא אחראי על מה שיהיה וגם קצת על מה שהיה
קרן דיברה עם החברים בגן ויחד החליטו ללכת לעירייה
הם יודעים שראש העיר הוא איש עסוק נורא
אך כשמשהו מסוכן – אין לאף אחד ברירה
אז היום קרן באה עם כל החברים
כדי לדבר, להסביר ולהזיז קצת עניינים
 
בהצלחה לקרן ולכל ילדי הגן!
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על קרן נזהרת מקרינה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת להביור ב 23/06/2016 09:24 ( הפרופיל שלי ) אני סבור שיש אי אילו הגזמות בסיפור הנחמד שכתבת בכישרון רב, אבל לרוב ההערות אני מסכים. נתחיל במסך הטלוויזיה שכמוהו כמסך המחשב. כיום רוב המסכים מוארים בתאורת LED שקרינתם אפסית, אבל גם הקרינה ממסכי LCD והפלאזמה הישנים יותר נמוכה ואינני סבור שהיא מסוכנת, למבוגרים ולילדים. תנור מיקרוגל, אם הוא תקין (כלומר מוגן ברשת מתכתית - מעין כלוב פאראדיי) לא אמר לפלוט קרינה לסביבה, אבל אני מסכים שרצוי לשמור מרחק. קרינת השמש, במיוחד על חוף הים, אכן מסוכנת וחשוב לחבוש כובע ולהשתמש בקרם הגנה, אבל לא לסמוך רק עליהם, רצוי להימצא כמה שיותר בצל (אוהל, שמשיה או צל טבעי המידה שיש). חשוב ללכת לים בשעות אחה"צ כפי שציינה אמא של קרן. גם לשאר הדברים אני די מסכים (לגבי הסכנה מהטלפונים הניידים עד כמה שידוע לי הדעות חלוקות), אבל יחד אם זה לא רצוי להכניס את הילד לחרדות מכל דבר. הקניית מודעות וחינוך לזהירות כן, אבל לא באופן מוגזם, שמא הילד יהפוך לרדוף חרדות. במיוחד מצא חן בעיניי הסיום, התארגנות להתייצב אצל ראש העיריה. הייתי קורא לזה חינוך לדמוקרטיה אמיתית (לא דמוקרטיה ייצוגית הנהוגה אצלנו, שבה נבחרי הציבור נזכרים להתייחס אליך רק לקראת הבחירות - אבל זה כבר סיפור אחר). אם זה מקרה אמיתי, אז כל הכבוד! אגב, אשמח לקבל הערות גם לדברים שאני כותב! לא חובה, אבל יהיה נחמד. גם ביקורת שליליות אקבל בברכה.תגובה לתגובהבתגובה ללהביור מאת ash5737 ב 24/06/2016 08:22 ( הפרופיל שלי ) תודה רבה על כל ההערות וההארות. קח בחשבון שהסיפור נכתב לפני מספר שנים, כשברוב הבתים היו מכשירי טלוויזיה מהדור הישן. הסיפור בא לעורר מודעות, אך כמובן שלא להכניס את הילד לחרדות. כתיבת הסיפור היא תוצאה של מקרה אמיתי, כשבני הבכור היה בגן חובה, גילינו שיש קרינה מארון החשמל לפינת הקוביות. בפניותיי לעיריה, הבנתי שמתכוונים למרוח את הטיפול עד סוף שנה. בהחלטה של כל ההורים הוחלט להשבית את הגן למספר שעות ולערוך לילדים מפגש בכניסה ללשכת ראש העיר. אחת האימהות התנדבה להעביר את המפגש ולצורך כך אני חיברתי את הסיפור שהילדים שמעו בכניסה ללשכת ראש העיר. אגב, הנושא הגיע לחדשות ערוץ 2 והקרינה טופלה בתוך שבועיים.