אהבה וארוטיקה (22)

"ראש כבשה"*

היא רוצה לעוף. אם לא בפועל, אז לפחות בתוך ראשה. "ראש כבשה" הם קוראים לסבך השיער המתולתל, שלא משאיר ספק לבלגאן שמסתתר תחתיו. כולה כמיהה גדולה ושוקקת, למשהו לא מוסבר, בתוך הדמיונות הפרועים שלה.

אני עוצמת עיניים ונכנסת. היא לא ממהרת לפתוח לי דלת, אבל אני מכניסה את כף רגלי, עטויה במגפיים ארוכות עד ברכי, חוסמת את נסיונה לסגור חזרה את שנפתח. אני נעזרת בידי הימנית. רואה את עיניה מחליקות על צפורני האדומות. אני מחייכת אליה, ספק בנצחון ספק באמפטיה, מצמיתה עיניה לעיני ונכנסת.

מוזרה ההרגשה הזו, בין כל התלתלים, לברור את התבן מהמוץ, כל כך הרבה נוכחות של יצר ותשוקה יש בה. אני עושה דרכי לאיטי, בוחנת כל גבשושית וגבעה, עוצרת כל מחשבה שחולפת לידי, או כזו שמנסה לחמוק ממני אל נבכי האחרות. מביטה ומנסה להבין. היא עשירה כל כך ואני מתמלאת קנאה מפרגנת (Jealousy) וממהרת להטמיע בתוכי, ברעב שמתגבר, את כל שעיני מצליחות לקלוט, כל מה עובר ממש עכשיו בתוך הראש הזה שלה.
אני מרגישה את הכבלים, שמונעים ממנה לעוף. רוצה לצרוח אליה, שרק היא יכולה להתירם. אבל אני שותקת, הן מילים לא תעזורנה. היא צריכה להבין ולהפנים בעצמה. כל שאני יכולה הוא רק לצפות. לצפות ולשתוק.

יש בה מחשבות על אהבה, גם כזו שהיא מעדיפה לשכוח ומחשבות משתוקקות למשהו, שהיא עדיין לא מכירה. אני מרגישה כמו ברכבת הרים, עולה ולא יודעת מתי ארד ואיך ארגיש, אבל יודעת שאני רוצה וחייבת להמשיך לנסוע, בתוך הדרך הזו שלה שמגלה לי אותה ומסתירה כל כך הרבה.

אני מתנתקת מעצמי, ממחשבותי שלי ורק נוסעת. הדרך מלאה בהפתעות וכל כך, כל כך יפה.

*[את הקצרצר הזה, אקרא בתכניתי "עושים אהבה עם פזית אלעזר"(שם זמני), בשבוע הבא].

ולמי שפספס/ה את השידור הראשון
http://pod.icast.co.il/10aef2d9-e016-4f57-ad55-a3153b33e81c.icast.mp3