מה נסגר עם השגיאות כתיב האלה?? בכל מקום, FUCK!!

האם זו רק אני, או שגם לכם נמאס לקרוא ציוצים, סטטוסים, מאמרים או סתם מודעות ושלטי פרסום עתירי שגיאות כתיב?!?!
אני אישית, מאבדת את הריכוז די בקלות, ופשוט לא מצליחה להמשיך לקרוא (ולא, אין לי הפרעת קשב ו/או ריכוז). יש לי הפרעה אחרת, ואני מודה בפה מלא, שאני מכורה לפינת הלשון "באופן מילולי" המוגשת ע"י אבשלום קור, בכל יום חול, בשעה 16:50, בגלי צה"ל, מיד לאחר סיום התכנית "ארבע אחר הצהרים".

פעם, כשלמדתי הוראה, בכל שנה, משרד החינוך הפיץ חוזר אחר, האחרון היה שאסור למורה, בתכלית האיסור, לתקן שגיאות כתיב, במבחנים, בבדיקת מחברות ובכל הזדמנות שהתלמיד כותב משהו.

כשאני למדתי בבית הספר היסודי, אני זוכרת עד היום את השיעור הראשון, לפחות בכיתות ג'-ד', שנקרא "הכתבה". המחנכת היתה מקריאה מאחד מספרי הלימוד, בדרך כלל במקראות, עמוד קצר או כמה פסקאות, ואנחנו היינו צריכים להספיק לכתוב את כל הדברים. אחר כך היתה שואלת כמה שאלות ואנחנו כתבנו במחברת את התשובות. בסוף השיעור, הגשנו את הדפים, ובסוף היום קיבלנו את התוצאות.

שיטות ההוראה של פעם, וביניהן דרך החזרת המבחנים, העבודות וכו', היו מהוות כיום, סיבה מצוינת לפתוח בחקירות מטעם משרד החינוך והמועצה לשלום הילד. אבל אז, המחנכת היתה הסגנית של אלוהים, והתלמידים שטעו בכתיב, חטפו נזיפות והשפלות מכאן ועד לירושלים, ואף אחד לא רטן ולא קבל.

אז נכון, שפעם לא היתה מודעות לדיסלקציה, מה גם שבדיסלקציה יש דפוסים שחוזרים על עצמם (את זה למדתי בליקוי למידה, כשלמדתי הוראה), אבל גם תלמידים אלו וגם תלמידים אחרים, כאלה שלא קראו מספיק ספרים, או שאף אחד לא ישב ובדק את שיעורי הבית שלהם, אותם אלו שחטפו מטח השפלות, כנראה לא השכילו גם אז, לנסות לתקן את העוולה.

והיום אני נתקלת בכאלה, בכל מקום, החל מאתרי הכרויות שהאות 'י' הקטנה והחביבה, שורצת בכל מילה שניה. ואני כבר יודעת, או לפחות ידעתי כשהסתובבתי שם, שאין טעם שאמשיך לקרוא, כי "אני כבר לא בקטע שלו". עובר באלפי הסטטוסים והציוצים בפייסבוק ורשתות דומות. והכי מרגיז, זה להכנס לאתר של איש מקצוע כלשהו, בין אם מטפל אלטרנטיבי או מאמן אישי וכלה ברופא מומחה על למחלות שאיש לא שמע עליהן, ולקרוא ממש כחול על גבי צהבהב/ירקרק (כי ככה זה כשמשקיעים שקל וחצי באתר) משפט המתאר את מומחיותו של האיש במקצועו הוא, ואת חרפתו הנוראית בכתיבה, פשוטה וברורה.

איני עוסקת בהוראה או בחינוך (על זה אכתוב בפעם אחרת). לכן, היום אני פחות מתרגזת, כשאמהות כותבות "הבן שלי בן שבע חודש..." (כאילו, מה את בצבא, עושה את ה"דפוק" מהכלא..) או כשגבר כתב "אני בין 40 אבל גבוהה וניראה צעיר לגיליי.." או כשמטפל אלטרנטיבי הציע "להגיע לכליניכה שלו לתיפול הקרות" (נשבעת שבדקתי עליו בפייס, ישראלי מבטן ומלידה).

אני חברה בכל מיני קבוצות בפייס, ובפורומים שונים ברשת, ובביקוריי התכופים, האצבעות נמשכות למקלדת על מנת לתקן שגיאות, להטיף ולנזוף. אבל אז אני עוצרת בעדי, כי במחשבה ראשונית, זה לא יפה ובמחשבה שניה, את מי זה לעזאזל מעניין??