הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
שקט

איך אני אוהב שקט


כתיבה מעניינת וזורמת על הרעש הבלתי נסבל בימי שישי בבוקר מנקודת מבט של נער שבילה ערב קודם.
יום שישי , השעה 10 בבוקר,שעון חורף,
קרן שמש מצליחה לחדור את התריס ופוגעת בי בדיוק בקרנית של העין הכחולה, רעשים של קדיחות מכיוון מזרח, גורמים לי להבין שהזקן שלי נעדר היום מעבודתו ,והחליט לבנות כמה קירות חדשים בחצר, בשביל שיהיה את הדבר הזה, נו איך קוראים לזה, רעש.
טעם של רדבול עוד מציף לי את הפה, מבט קל ימינה מבהיר לי את הסיבה האמיתית למחסור המים בארץ, על השולחן מונחים שלושה
בקבוקי נביעות, שבדרך פלא התאדו להם במהלך הלילה, תחושת הצימאון שאופפת אותי באותם רגעים גורמת לי תחושות הזדהות עם
ערפדיות שנמצאות במחזור, בקושי רב אני מרים את הפלאפון מקצה המיטה, האור שבוהק ממנו נותן הרגשה של , "מים קדושים" שנשפכו עלי ושורפות לי את הפנים, עם עין שמאל בלבד אני מזהה ארבעה שיחות שלא נענו, שניים ממספר שאינו מזוהה, אחת מהאקסית , ואחת ממספר מבשר רעות, שגם אם הייתי האדם היחידי עליי האדמות, פשוט לא הייתי עונה לו.
לאחר מלחמות עם עצמי העייף, ובעיקר לאחר הקשבה לסימפונית המקדחות, שהייתה רחוקה דציבל אחד מרעש של מטוס סילון, החלטתי לקום,פתחתי את דלת החדר האינטימי שלי, כמובן לא לפני שנתקלתי בשלושה קסדות ובשולחן שפתאום תהייתי למה מיקמתי אותו דווקא שם.
החלתי את דרכי לשירותים המיוחלים, ילדים קטנים זרקו עלי כדורים ודרסו אותי עם אופניים מיניאטוריות, ולאחר ששטפתי סוף סוף את הפנים הבנתי שאלו אחיינים שלי, ואפילו נזכרתי בשמות של חלקם.
משחת שיניים ריקה, מים קרים מהכיור ,מגבת פנים רטובה , איזה יום קסום מחכה לי.
שירים של מועדון "הפלאקה" הגיחו מכיוון המטבח, ויצאתי מהשירותים במטרה לגלות אם "שישי שמח עם ירון אילן" מתקיים כאן,אצלי ,בפרגולה הצנועה במעלה אדומים, אך לאכזבתי זאת הייתה רק אמא שלי המתוקה שחיפשה אווירה מתאימה בזמן טיגון השניצלים המסורתי.
המשכתי בדרכי למטבח במטרה אחת,להכין חביתת בוקר טובה, פתחתי את ארון הסירים הביתי ,שפתאום גרם לי להבין לאן נעלמו כל הדברים ממשולש ברמודה המפורסם, מפולת של מכסים מיד תקפה אותי, ובעודי מנסה להתגבר עליה קלטתי שהמחבת המטורללת נמצאת כבר על השולחן, כמובן שחיפשתי בעין מיד מישהו להאשים, ונתקלתי באחיינית שלי בת השנה, שהסתכלה עלי במבט של "אני אפילו לא יודעת לדבר" טיעון טוב,חלף לי בראש, כשתגדל בטח היא תהייה עורכת דין.
העצלנות גרמה לי להכין חביתה בנוסח "גטו וורשה" אפילו את המלח לא הצלחתי לאתר, אכלתי את החביתה ויצאתי לגינה הירוקה שלי, הסתכלתי בתחושת שחרור על העננים, צעקה מאבא שלי הקפיצה אותי ונתנה לי להבין שזהו אזור עויין, אזור של מטלות, ניסיתי לשבת אך צעקה שנייה גרמה לי לחזור ולהתמתח, הקול שלו הדהד באוויר מכיוון לא מוסבר, ממש כמו השריקה של גנדלף, והוא ביקש ממני להביא לו כמה כלים מהמחסן, שבתוך תוכי ידעתי שלא אמצא אותם, ניגשתי לכיוון המחסן וניסיתי להיזכר בתוכן הבקשה , פיליפס, משהו ועוד משהו, לשמחתי הרבה אחי הגדול עבר שם והצלחתי להעביר לו את המשימה המורכבת, התחמקתי מהר לכיוון המרפסת האחורית , ולצערי גיליתי את מקום הימצאו של הזקן שלי, תהיתי לעצמי איך הוא מצליח להיות בכמה מקומות בו זמנית,
בטקטיקות שלא היו מביישות את אלכסנדר מוקדון הדגול, החלטתי במהרה להתנדב ולקנות חלות, לא בגלל שאני לא רוצה לעזור במטלות,אלא משום שרציתי לעבור לתחום השיפוט של אמא שלי, שאיך נגיד יש שם יותר מקום לטעויות, אספתי כמה שקלים מהמטבח ובנשיקת פרידה לאמא היקרה יצאתי לכיוון המכולת השכונתית, ואיך אי אפשר לחטוף איזה שניצל חם בדרך ולזמזם את אבא נשמה של איציק קלה,כי זה המהות של כל שישי, השקט והזמן לעצמך.


מה דעתך על איך אני אוהב שקט ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כהזמן לעצמך,מלחמות עם עצמי העייף,סימפונית מקדחות,להיזכר בתוכן הבקשה,תחום השיפוט של אמא שלי
נכתב ע"י orin66
בתאריך: 12/10/2014
אורי נחמני בן 28

2 מאמרים | 3301 כניסות
דירוג המאמר
60%
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!