הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
תובנה_לפרשת_וארא

תובנה לפרשת וארא


דיון על יראת שמים לעומת חרדות ופוביות
תובנה לפרשת וארא.
 
דיון על יראת שמים לעומת חרדות ופוביות.
 
 
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על אזהרתו של משה רבינו למצרים לפני מכת הברד, להכניס את בהמותיהם לבתים על מנת שלא ימותו מן הברד.
ואומרת התורה- ״הירא את דבר ה׳ מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים, ואשר לא של ליבו אל דבר ה׳ ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה״ .
 
התורה מתארת לנו אם כן איך מידת היראה גרמה לפעולה אקטיבית של ציות לדברי משה.
בפרשה הקודמת למדנו איך יראת שמים גרמה דוקא לאי עשייה, כאשר המילדות העבריות שרה ופועה סירבו פקודה- ״ותיראן המילדות את האלוהים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים״ .
 
בשני המקרים הללו התורה מדגישה, שהיראה היא זו שהניעה את הנפשות הפועלות.
ואמנם אכן שתי ההמחשות הללו, כלולות בחובת היראה- כפי שמבאר רבינו יונה בספרו ״שערי תשובה״ - אם הזדמן דבר עבירה ליד האיש... וכבש יצרו כי זה מעיקרי יראת השם... וכן אמרו חז״ל- ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, כגון שבא דבר עבירה לידו וניצל ממנו.... השכר הזה עיקרו ויסודו מצוות עשה, שכבש יצרו ביראת אלוקים כמו שנאמר את ה׳ אלוקיך תירא״ .... וקיום מצוות עשה נקרא (אף הוא) יראת שמים... שנאמר- יראת ה׳ אלמדכם... סור מרע ועשה טוב״ .
 
אם כן למדנו שהן חובת הציות והן חובת ההימנעות נובעות ממידת היראה.
 
רבי משה חיים לוצאטו כותב על היראה בהקדמתו לספרו ״מסילת ישרים״ - ״ראה כי אין דברי החסידות ועניני היראה והאהבה וטהרת הלב, דברים המוטבעים באדם עד שלא יצטרכו אמצעים לקנותם, אלא ימצאו אותם בעצמם כמו שימצאו כל תנועותיהם הטבעיות- כשינה ויקיצה, הרעב והשובע.... אלא ודאי שצריכים הם לאמצעים ותחבולות לקנות אותם, ולא יבצרו גם כן מפסידים להם, שירחיקום מן האדם״ .
 
ננסה לעמוד על עומק כוונתו.
התורה מצווה אותנו לירא מן הבורא, כמו שכתוב- ״את ה׳ אלוקיך תירא״ והנביא ישעיהו אומר- ״ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי״ .
ולכאורה אין אח ורע לתופעה כזאת, היות וכל פחד וחרדה, נובעים ממקור כל שהוא, אם אדם נתקל במשהו מאיים הרי שהוא מפחד ואם הוא זוכר אירוע טראומטי כל שהוא הרי שהוא חרד, ובכל מקרה הוא יכול גם להתגבר על הפחד והחרדה ולאזור אומץ כנגדם.
 
אבל היכן מצאנו פחד וחרדה נרכשים?
 
זו הנקודה שהרמח״ל עומד עליה- התורה רוצה שנרכוש יראה ופחד מאלוקים, דהיינו שנרכוש תכונה שבאופן טבעי איננה קיימת כלל, כמו שהוא ממחיש- אנחנו נולדים עם נטייה לחוש עייפות ורעב למשל, אך אף אחד לא נולד עם פחד מבורא עולם, ולמרות זאת התורה מחייבת אותנו ללמוד ולהתבונן, עד שההכרה בבורא תתבטא ברגש מוחשי וממשי של פחד ויראה, שידריכו אותנו הלכה למעשה על פי הכתוב בתורה.
 
אמנם כל פוביה או הפרעת חרדה כללית, היא דוגמא לפחד נרכש, שהרי רוב האנשים לא חיים בתחושות פחד וחרדה כה מעיקות, ומי שסובל מהפרעות כאלו, פיתח והגדיל את תחושת האיום והמועקה ממקור הפחד, עד כדי כך שזה מפריע לתפקוד תקין בחיי היום יום שלו., כמו למשל פוביה ממקומות הומי אדם (אגורפוביה) שגורמת לו להישאר בבית, ולא להעז לצאת לקניות ובילויים במקומות ציבוריים. או הפרעת חרדה כללית שמשתלטת על האדם ומפריעה לו ליהנות מהחיים, ליזום ולפעול בחופשיות.
 
אבל, גם אם האדם עושה מן העכבר הר, וחש פחד וחרדה מוגזמים ומאיימים, הוא בסך הכל מגזים בתגובה למשהו קיים.
שהרי אצל כל אחד מאיתנו יכולה לחלוף מחשבה מדי פעם- ״אולי אתקע במעלית ולא יחלצו אותי״ , ״אולי הכלב הזה ינשך אותי״ , ״אולי אלך לאיבוד במקום הענק הזה ולא אדע מה לעשות״ .
או לחילופין אנחנו נזכרים באירועים מצערים וקשים והם מעציבים אותנו, וגורמים לדיכאון או לחרדה מן העתיד.
רק מה, בדרך כלל אנחנו מסוגלים להדוף בהצלחה את סגנון החשיבה הזו ולא נותנים לו לשתק אותנו, ואילו אותם הסובלים מחרדה או פוביה ספציפית, נכשלים בכך ושוקעים בסגנון חשיבה פסימי ודכאוני, אשר כולא אותם במעגל קסמים.
 
אולם יראת שמים, היא כפי שתיאר הרמח״ל, פחד נרכש שאין לו מקור וסיבה מוחשיים כלל וכלל, ולכן נקודת ההתחלה שלה היא מאפס מוחלט.
 
ונשאלת השאלה- האם לא די בפחדים שיש לנו בעולם הזה? האם התורה רוצה שנחיה את חיינו מתוך חרדה ומועקה?
 
שלמה המלך כותב בספר משלי- ״יראת השם תוסיף ימים״ , ומבאר הגאון מוילנא- ״כאשר האדם תמיד ביראה ופחד, חייו אינם חיים ויכול למות מן הדאגה בימים מועטים. אבל יראת ה׳ תוסיף ימים ואינה כשאר היראות והפחדים״ .
 
זאת אומרת שהפחד הנרכש מבורא עולם עליו דיברנו, בצורתו האידיאלית, מהוה פחד בריא ולא פחד מעיק וחוסם.
והסיבה לכך היא כפי שמתואר רבות בספר תהילים- ״יראו את ה׳ קדושיו כי אין מחסור ליראיו״ , ״רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם״ , ונסביר את הדברים.
 
רבינו בחיי הדיין הספרדי מבאר בספרו חובות הלבבות בשער הבטחון- ״מהות הבטחון היא מנוחת נפש הבוטח״ , והוא מאריך לתאר ולבאר מדוע מנוחת הנפש השלימה, תיתכן רק אצל מי שסומך על אלוקים ומאמין בהשגחתו הפרטית, וברצונו להיטיב לברואיו, ובכך שאין מי שיכול לפעול בניגוד לרצונו ולהפר את עצתו, וכמו שנאמר- ״רבות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום״ .
אבל ישנו תנאי סף חשוב והכרחי למידת הבטחון, ונצטט מעט מדבריו- ״שתהיה השגחתו (של האדם) חזקה והשתדלותו גדולה, לקיים מה שחייבו הבורא מעבודתו ולעשות מצוותיו ולהיזהר מאשר הזהירו ממנו, כפי מה שהוא מבקש. שיהיה הבורא מסכים לו במה שהוא בוטח בו, כמו שאמרו חז״ל- עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך״ .
 
אם כן מבואר מדבריו, שרק כאשר אדם עוצר את עצמו מעשיית עבירות בגלל יראת ה׳ , והוא מקיים גם מצוות עשה בגלל ציוויו של הבורא, רק אז יש לו את הזכות לבטוח באלוקים שישגיח עליו וידאג לכל צרכיו וישמור עליו מכל רע. כשם שהוא מציית לדברי האל ונשמר מכל עשיית רע.
לכן כאשר אדם רוכש לעצמו את מידת היראה והפחד מאלוקים, הוא מאפשר לעצמו ללכת בדרך התורה והמצוות, ולבנות מחסום שימנע ממנו לסטות ממנה. ואז הוא זכאי לבטוח באלוקיו שיגן וישמור עליו, וכמו שכתוב- ״טוב ה׳ לקוויו לנפש תדרשנו״ , וכמו שדרשו על הפסוק- ״ה׳ צילך״ שאלוקים נוהג איתנו כפי שאנחנו נוהגים כלפיו, ולכן ככל שאדם מחזק את הכרתו באלוקים וירא ממנו, כך לעומת זאת מתגברת השגחת האל עליו והוא יכול במנוחת הנפש לבטוח בבוראו ומשום כך- ״יראת ה׳ תוסיף ימים״ .
מפני שהפחד מאלוקים מחבר את האדם לבוראו, ואז במקום לחשוש מיד הגורל ומהעתיד הלוט בערפל, הוא יכול לבטוח בבורא עולם שיספק לו את כל צרכיו וישמור עליו מכל רע, כך שהיראה והפחד מאלוקים, אם אמנם הוא ירא ובוטח בלב שלם, סילקו ממנו את כל שאר פחדי וחרדות היום יום.
 
בברכת- ״והבוטח בה׳ חסד יסובבנו״ .


מה דעתך על תובנה לפרשת וארא ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת סטודנטירושלמי ב 14/01/2015 07:25 ( הפרופיל שלי ) אכן כן, גם לגביי התגברות על אבל וצער הוכח שאמונה עוזרת. הרב דסלר מסביר שזה לא דמיון אלא חוזק אמיתי היות וזה כח פנימי בתוכינו שתמיד יוכל לתת לנו חוזק בכל מצב ולא יתנגש עם מציאות, בשונה למשל מלקיחת סמים.תגובה לתגובהמאת gi-t.v-t ב 14/01/2015 00:21 ( הפרופיל שלי ) לפני כמה שנים בדקו,והמסקנה שהגעו אליה- שאנשים שמאמינים(לאו דווקא בבורא עולם לפי היהדות,המחקר לא היה בישראל או מטעם יהודים) חיים טוב יותר. הבטחון שייש מישהו למעלה, עוזר לאנשים להיות שלויים יותר. אבל,הכרתי מישהו,שהכניסו בו כ'כ את הפחד של הגהינום,שהוא דיבר איתי שוב ושוב על כך שהוא מפחד מזה. הייתי חסרת אונים איך להרגיע אותו.תגובה לתגובה

ידוע כתובנה לפרשת וארא