עסק מזון על כל אופניו ומאפייניו איננו עסק סטנדרטי, עסקי המזון בישראל הם עסקים שצריכים לעבור קצת יותר שלבים ומכשולים על מנת לממש את זכות קיומם. הדבר מתבטא הן בשלב הראשון שבו אנו בתור בעלי עסקים רוצים לפתוח עסק לממכר מזון או ייצורו (יותר נכון יהיה לומר בעיקר ייצורו, תכף תבינו למה), ובשלב השני להיתמודד עם הקשיים הכלכליים או עם גיוס המשקיעים והצורך בהון עצמי גבוהה כל כך עד שזה פשוט בלתי נתפס. היום נסביר וניתן קצת פרספקטיבה של ניסיון על עולם העסקים בתחום המזון.

מהו באמת עסק מזון מבחינת החוק בישראל?
מבחינת החוק בישראל עסקי מזון הם כל אותם אשר מייצרים ומוכרים את מזונם לציבור הרחב. החוק מבדיל בין סוגים רבים, כך למשל ההתייחסות של החוק כלפי יצרן מזון קטן כמו בעל עסק ביתי וקטן שמוכר את מאכליו או אפילו פיצרייה שכונתית היא שונה מהתיחסותו כלפי מפעלים גדולים העוסקים בתחום, וכך גם ההתחייבויות של מפעלים אלה וההגבלות והדרישות כלפיהם יהיו שונות. אנחנו נתמקד ב"פיצרייה השכונתית" הקטנה, כלומר בכל עסק שאיננו מפעל המוציא כמויות סידרתיות של מזון.

מהם צריך לעשות כדי להתחיל לעבוד?
אוקיי, אז בשלב הראשון נפתח את העסק עצמו, כלומר זהו הליך סטנדרטי של עבודה מול רשויות המס והחוק בישראל כמו כל עוסק רגיל, לפתוח תיק במס הכנסה, ואז ללכת למעמ ולפתוח גם כן, ולסדר את העניינים מול ביטוח לאומי.

בשלב השני אנו צריכים לפנות אל משרד הבריאות ופה יתחיל תהליך קצת ארוך שאדם סטנדרטי לא כל כך בקיא בו ולכן עומדות לפנינו 2 אפשרויות:
1. לפנות לחברה אשר עושה את התהליך עבורינו - רוב החברות מציעות שירות כוללני שכזה, ממש כל ההיתרים אפילו היתרי בניה והכל, שיפוצים וכו'. ואז יש לנו ראש "שקט" יחסית, בטח שאלתם את עצמיכם על מחיר, אז הוא נע סביב אלפים בודדים כך שזה לא עניין רציני עבור בעל מסעדה ממוצע.

2. לבצע הכל לבד ובעצמו - פה היינו ממליצים לכם באמת לברר את כל השלבים, במאמר הבא נביא את כל השלבים שצריך לעבור, אני כבר יכול להגיד לכם שזה כ-10 שלבים של איטראקציה מול משרד הבריאות, וזה כולל את אישורו ובדיקתו המקיפה

המאמר באדיבות חברת ביוקאר, המתמחה בפתיחת עסקי מזון, מסעדות וגני אירועים עבור בעלי עסקים קטנים וגדולים כאחד.