הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
תרבות_מה_היאתרבות

תרבות ואמנות לא חד המה


טענתי היא שתרבות (במובן "קולטורה") היא דפוס או מכלול דפוסי התנהגות ואינה מילה חלופית לאמנות. אמנות היא מלאכתו של האמן היוצר ו/או המבצע בתחומי הציור, הפיסול, המוזיקה, השירה, הספרות, הקולנוע, התיאטרון וכדומה. תרבות (במובן "ציביליזציה") כוללת אמנויות המאפיינות אותה במידה זו או אחרת. יצירות אמנותיות עשויות לשקף או לייצג תרבות על שני מובניה. עם זאת נפוץ בציבור השימוש במילה תרבות כאשר הכוונה היא לאמנות ולדעתי שימוש זה שגוי (אם כי אני עצמי אינני חף משימוש זה, מתוך הרגל או בלי משים).
הערה: רשימה זו משקפת את דעתי האישית בנושא לשוני. אם נוצרת בעיני הקורא התרשמות שמאחורי הדברים מסתתרת כוונה פוליטית או ביקורת כלפי אישיות ציבורית כלשהי, לא לזאת הייתה כוונתי.

דבריה של מירי רגב, שרת התרבות והספורט "אני לא פחות תרבותית מכל צרכני התרבות המערבית" שפורסמו ב-11 לספטמבר השנה, הניעו אותי לתהות האם המילה "תרבות" נהירה לי, והאם נעשה בה שימוש נכון בפיה של הגברת הנ"ל או בשיח הציבורי (כולל אפיקי התקשורת) בכלל.  באותו מעמד התייחסה הגברת רגב לסופר אנטון צ'כוב כסמל התרבות המערבית ולעומתו למלחין והמשורר ג'ו עמר כסמל התרבות המזרחית. עיון בויקיפדיה מעלה שתפקידי משרד התרבות והספורט כוללים אחריות, באמצעות מינהל התרבות, על כלל הפעילות התרבותית בישראל. "בין היתר", כתוב שם, "מדובר בקולנוע, תיאטרון, מוזיקה, מחול ואמנויות נוספות". אם אכן כך הדבר, הרי שתרבות היא אמנות, או לפחות כוללת בתוכה כמרכיב מרכזי את האמנויות השונות. אלא שעיון בערך "תרבות" באותה אנציקלופדיה אינטרנטית מגלה שמונח זה מכסה תחום נרחב של נושאים חברתיים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות של בני אדם. מסתבר, כפי שמפורט באותו ערך בויקיפדיה, שלמונח "תרבות" יש הגדרות רבות שמתייחסות ברובן להתנהגות בני אדם בחברה. בהמשך מונה אותו ערך את מרכיבי התרבות הכוללים סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, ערכים, נורמות, אידאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. שום נושא אמנותי לא מוזכר כאן.
עם זאת,לפי אותו ערך בויקיפדיה, "תחומי עשייה רבים ומגוונים נחשבים כעשייה תרבותית. למשל אדריכלות, אמנות, ריקוד, מוזיקה, תיאטרון, ציור, ספורט. כלומר "עשייה תרבותית" ו"עשייה אמנותית" הם מושגים כמעט חופפים ואולי אף זהים אם נתייחס לספורט כאל אמנות (למה לא בעצם?).

לפי הבנתי מידע אישי וממקורות שונים, למילה "תרבות" יש לפחות שתי משמעויות בעוד שלנגזרותיה – דהיינו "תרבותיות" ו"תירבות" (במובן הבוטני) יש משמעויות נוספות. המשמעות האחת של המילה "תרבות" היא ציביליזציה, שהיא בקיצור המבנה החברתי של עם או קבוצת עמים מסויימת בתקופה מסויימת בתולדות האנושות. מושג זה כולל את אופי השלטון ומדיניותו, את אורח חייהם של האנשים החיים תחת מרותו של אותו שלטון, את היחס של אותה קבוצה לעמים אחרים, ואת מגוון האמונות, הטקסים, הסמלים ושאר הסממנים המאפיינים את אותה קבוצה. גם האמנויות שאותה קבוצה מייצרת וצורכת הן חלק מהתרבות במובן זה. המשמעות השנייה של המילה העברית "תרבות" היא "קולטורה" שמקורה האתימולוגי במונח "cultura animi" שהוטבע על ידי המדינאי, הסופר והפילוסוף הרומי מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו המילולי של המונח, השאול משטח החקלאות (cultura פירושה המקורי הוא עיבוד חקלאי) הוא "עיבוד הנפש". משמעות זו היא נושא רשימה זו, בו דנתי בשתי הפסקאות הקודמות.

המושג "תרבות" במובנו השני משמש בין השאר במונחים כגון "תרבות אכילה", "תרבות נהיגה", "תרבות דיבור", "תרבות דיור", "תרבות המגיע לי" ו"תרבות הגוף". לרשימת מונחים אלה נוספה בשנים האחרונות "תרבות הפייסבוק, הווטסאפ והטוויטר" השטופה בביטויי נאצה, הכפשה והסתה. תרבות  אם כן אינה בהכרח מושג שמשמעותו חיובית, כדברי חז"ל: "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" (תלמוד בבלי – ברכות ז ע"ב). כל סוגי התרבות שמניתי כאן אין ביניהם לאמנות כהוא זה. מאידך, למונחים כגון "תרבות הפנאי", "ערב תרבותי", "חוויה תרבותית" ודומיהם יש  ללא ספק מרכיבים אמנותיים כחלק מהבילוי של האדם בזמנו הפנוי. בין השאר משמשים לאותה תרבות פנאי אולמות הקרויים "היכל התרבות" בערים שונות בישראל, וכן "מרכזי תרבות וקהילה" המשמשים לבילוי באווירה אמנותית.
אם כן, אמנות על סוגיה השונים היא חלק מתרבות הפנאי של הפרט ושל הכלל, אבל לא כל כולה ובוודאי לא כל כולה של התרבות בכללותה. חלק משמעותי מהאמנות, בעיקר אמנות מילולית כגון ספרות, שירה, תיאטרון וקולנוע, משמש כביטוי לתרבות על ידי אמירה פוליטית או ביקורת חברתית לשבח או לגנאי, במישרין או ברמז. גם ציורים, בעיקר קריקטורות, יכולים לשמש ביטוי לתרבות בדרך דומה. לפיכך קיים קשר משמעותי בין תרבות (במובן "קולטורה") לצורות אמנות מסויימות, אבל אין הן מילים נרדפות ומן הראוי שנדע להבחין ביניהן.
מרכיבים מאוד משמעותיים של התרבות החברתית כוללים את יחס החברה לזקניה (כבוד, דאגה לרווחה), לילדיה (חינוך, זכויות הילד, כבוד להורים, ענישה), לנשים (מעמד האישה, שוויון זכויות, חלוקת תפקידים במשפחה ובמקום העבודה), לדתות, לעדות השונות, לנכים ולחלשים, להכנסת אורחים וכיו"ב. אני סבור שחשיבותם של כל אלה, שאינם כלולים בקטגוריית האמנות כי אם בדפוסי ההתנהגות החברתית, עולה לאין ערוך על חשיבותה של האמנות לסוגיה כחלק מהתרבות. נושאים אלה גם לא מטופלים על ידי משרד התרבות והספורט אלא על ידי רשויות אחרות (משרד החינוך, משרד הרווחה, מחלקות ייעודיות ברשויות המקומיות וכו').
כפי שציינתי בתחילת רשימה זו, השרה מירי רגב השוותה את תרבותיותה (ששורשיה ביצירתם של יוצרים "מזרחיים" כדוגמת ג'ו עמר) לזו של צרכני התרבות המערבית (ששורשיה ביצירתם של יוצרים "מערביים" כדוגמת אנטון צ'כוב). בדבריה אלה השתמשה הגברת רגב בשלושה מושגים שברצוני לדון בהם: "תרבותיות", "צרכני תרבות" ו"התרבות המערבית". מה פירושם של מושגים אלה?
אתחיל בתרבותיות, שהיא התכונה המאפיינת אדם תרבותי (או אשה תרבותית כפי שמעידה על עצמה הגברת רגב). למיטב ידיעתי, אדם תרבותי הוא אדם מנומס, כלומר אדם שמתנהג בדרך ארץ אל זולתו. יכול אותו אדם להיות חסר השכלה, לא להתעניין באמנות ולא להשתייך לאליטה חברתית כלשהי ועדיין להיחשב אדם תרבותי כי התנהגותו (באכילה, בנהיגה, בדיבור ובכל תחום חברתי אחר) מתאפיינת בגינוני נימוס נאותים על פי אמות המידה של החברה הנורמטיבית[1]. מאידך, אדם משכיל ושוחר אמנות יכול להיות מרושע וגס רוח ואז איש לא יאמר עליו שהוא תרבותי. בקיצור, תרבותיות אינה זיקה לאמנות כלשהי. היא נימוס  פשוטו כמשמעו ואני לא בטוח שסגנון השיח הבוטה והקולני של שרת התרבות והספורט שלנו במהלך עימותיה עם החולקים על דעותיה מעיד על תרבותיותה. (איני מכיר אותה באופן אישי אבל אני מניח שבחייה הפרטיים היא תרבותית,כלומר מנומסת לא פחות מכל אדם נורמטיבי בחברה שלנו).
המושג "צרכני תרבות" כלל לא נהיר לי. כאמור, תרבות (במובן קולטורה) היא בעיקר דפוס התנהגות או מכלול של דפוסי התנהגות בתחומי חיים שונים. אין היא מוצר צריכה (התנהגות לא צורכים)  ולכן אין דבר כזה שנקרא "צרכן תרבות". כוונתה של הגברת רגב היא מן הסתם ל"צרכני אמנות", עד כמה שצרוף המילים האלה צורם לאוזניי (אומנות היא מצרך עובר לסוחר? האם אין בכך זילות מלאכתו של האמן?).
המושג השלישי, "התרבות המערבית" גם הוא לא נהיר לי. ברור לי שאין מדובר במערב מבחינה גיאוגרפית (סטאת,
עיר הולדתו של ג'ו עמר, נמצאת אלפי קילומטרים מערבית לטאגאנרוג, עיר הולדתו של צ'כוב אותו הזכירה הגברת רגב כסמל "התרבות המערבית"). אינני סבור גם ששרתנו הנ"ל התכוונה לתרבות האכילה או תרבות הנהיגה או תרבות אחרת מתוך רשימת המונחים שמניתי קודם לכן. כוונתה מן הסתם הייתה לסגנונות אמנות החביבים על ישראלים יוצאי ארצות הנצרות, ש"תרבותם" לדעתה מערבית לעומת סגנונות אמנות החביבים על ישראלים יוצאי ארצות האיסלאם, ש"תרבותם" לדעתה מזרחית. (עיטרתי את "תרבותם" במרכאות מכיוון שאני חולק, לכל אורך רשימה זו, על השימוש במילה "תרבות" כשהכוונה היא אמנות). ואם כבר מדובר  ב"תרבות מערבית" ו"תרבות מזרחית" כמעין דיכוטומיה (כלומר, הפרדת החברה הישראלית לשתי "תרבויות" ותו לא), מן הראוי להזכיר שנוסף על ה"אשכנזים" וה"מזרחיים" יש עוד קבוצות אתניות בחברה הישראלית, יהודים מכל רחבי העולם, ערבים מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים ובני עמים אחרים כשלכל קבוצה מנהגים אופייניים המהווים מרכיב משמעותי בתרבות שלה (קולטורה) וביצירות האמנות שהן חלק ממנה.
לסיכום, דעתי היא שתרבות (במובן "קולטורה") היא דפוס או מכלול דפוסי התנהגות ואינה מילה חלופית לאמנות. אמנות היא מלאכתו של האמן היוצר ו/או המבצע בתחומי הציור, הפיסול, המוזיקה, השירה, הספרות, הקולנוע, התיאטרון וכדומה. תרבות (במובן "ציביליזציה") כוללת אמנויות המאפיינות אותה במידה זו או אחרת. יצירות אמנותיות עשויות לשקף או לייצג תרבות על שני מובניה. תרבותיות אינה אלא נימוס. באשר לביטוי "צריכת תרבות" או "צרכני תרבות", אני סבור שאין דבר כזה. עם זאת נפוץ בציבור השימוש במילה תרבות כאשר הכוונה היא לאמנות ולדעתי שימוש זה שגוי (אם כי אני עצמי אינני חף משימוש זה, מתוך הרגל או בלי משים).
 
[1] רק במטותא, אל תשאלו אותי מה פירוש המילה נורמטיבי!
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על תרבות ואמנות לא חד המה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה