קשה להסביר מהו מקרה אבוד,  אבל ממש פשוט , לתת דוגמאות מכל תחום של החיים. הבטחה שקיבלתם בעל פה מאדם שמת, הוא כנראה לא יקיים אותה. וזה לא בגלל שהוא לא רוצה, הוא מת, הוא מקרה אבוד הוא לא יכול הוא לא רוצה והוא לא צריך. אתם תמשיכו לחיות בלי זה, קפיש.

אל תחפשו צדק והגיון בחיים, זה לא יקדם אתכם לשום מקום. בעברי הייתי מתכנת מוערך בחברה לפיתוח מוצרים רפואיים. לאחר חמש שנים ואינספור פרוייקטים. קיבלתי מכתב פיטורין. המחליפה שלי לא יכלה לבצע שני אחוז ממה שאני בניתי. אבל היא הייתה נשואה למישהו שעבד בניהול. וכמובן התייחסתי למשרה ההיא כאל מקרה אבוד. לא חיפשתי הגיון (היא ממש לא ידעה לתכנת) לא חיפשתי צדק, פשוט המשכתי הלאה. אני מכיר לא מעט אנשים שהתאבלו אחרי פיטורין, טסו למזרח למערב לצפון ולדרום וביזבזו את הכסף שאין להם, רק בשביל להתגבר על הבושה שבפיטורין, ולהמשיך הלאה.

בדייטים ישנו עניין של פער ציפיות (גם בנושא הזה יש לי מאמר), גם פה אם מישהו לא מתקשר זה מקרה אבוד, אתם ממשיכים לחכות, זה אומר שאתם לא מתקדמים, ומי שלא מתקדם הופך בעצמו למקרה אבוד, ומזה כבר הבנתם שצריך להתרחק.

אם קרתה לכם טרגדיה, תאונת דרכים, נזק של פשיעה, גנבו לכם את הארנק. אל תצפו ליותר מדי מהמשטרה, הם כבר מקרה אבוד קלאסי. אם אתם לא סלב המשטרה תתייג אתכם בתור תיק אם חוסר עניין לציבור. תגידו כפרה על הכסף, ותמשיכו הלאה.

במקרים רפואיים ישנה בעיה אמיתית, ההיגיון יגיד לכם להתרחק ממקרה סופני, לא לבזבז עליו זמן וכסף. הלב יגיד לכם משהו אחר במיוחד אם מדובר בבן משפחה או חבר קרוב. אני תומך בהמתת חסד, כל עוד לא מדובר בחברי הקרובים ובמשפחתי היקרה. אבל ההגיון בלהשקיע בטיפולים יקרים באדם בן תשעים שכבר ככה כל המערכות שלו קרסו הוא מוזר בעייני.

אנשים נוטים לבכות בגלל שמישהו הזיז להם את הגבינה. אל המציאות היא שהגבינות רצות לבד, ולא תמיד לכיוון הנכון מבחינתכם.
לפעמים אתם שומעים על אנשים אחרים מהחוג החברתי שלכם או מהעולם החיצון, שעשו את כל הטעויות האפשרויות בחיים שלהם. לא למדו , לא סיימו בגרות, לא שירתו בצבא, לא עשו תואר אקדמאי, עישנו, שתו, ניסו סמים. ביזבזו כסף על טיולים בכל החורים שבעולם.  והם עכשיו נמצאים בצרות. ללא עבודה, בלי כסף, בלי דירה, עם בעיות בריאות. ובוכים ללמשלה. ואתם נוטים להאשים אותם על הצרות שלהם. להרגיש קצת שמחה לאיד.  אתם צוחקים שמגיע להם. שיאכלו את הדייסה שהם בישלו.
תבינו שגם לכם זה יכול לקרות, גם אם עשיתם את כל הדברים הנכונים, למדתם קשה בתיכון, ועשיתם צבא ביחידה נכונה, ולמדתם תואר במוסד נכון, שהתואר נותן גם מקצוע, ואפילו עבדתם קצת. אף אחד לא מבטיח שאתם חסינים מצרות.

זוגיות ורגשות הם נושא קשה. להגדיר בן זוג בתור מקרה אבוד זה לא פשוט, הרגש יכול להתייחס לבת הזוג הסכסכנית המניפולטיבית השקרנית, שרק מנצלת אתכם כאל נסיכת החלומות. ואנשים כידוע לא משתנים, למרות זאת אתם עדיין בקשר. קשר שלוקח את הכל ממכם ומעביר את זה לבן/בת הזוג הטפילים שלכם, הוא לא בריא. להשאר בקשר הרסני. יהפוך אתכם למקרה אבוד.

כאשר הקריירה שלכם הופכת למקרה אבוד, אתם צריכים לחפש מקום חדש, אתם יודעים לרוב, שלא הולכים לקדם אתכם, או שבכלל אתם בדרך החוצה. תפילות ובכי, ופתקים לכותל לא יפתרו לכם את הבעיה.
אתם צריכים להמשיך הלאה לא לנסות להתחנן ולהתחנף זה לא יעזור.

ככל שתתרחקו מהדברים הלא נכונים, ותעשו הדברים הכן נכונים, ההסתברות היא בצד שלכם. תכניסו קצת חשיבה בכל פעולה. למה לאכול רעל, שאפשר לאכול מזון בריא ?
למה להתחיל לעשן ? למה להשאר עם בן/בת זוג, שמזלזלים בכם ועושים לכם רע ?  למה ללמוד תואר שאינו נותן עבודה ? למה לתרום כסף לגופים שהופכים את התרומות שלכם למשכורות עתק? 

העיקר תחיו את החיים, תרחיקו את מה שרע לכם, ותקרבו את מה שטוב לכם.
חיים פעם אחת, אל תבזבזו את החיים על שטויות.