טוב, מצאתי מקום לרשום דברים על הצדק החברתי, כפי שאני רואה את זה.
למה מקור ראשון? אני חלק ממקום עבודה במגזר הקמעוני שכל החברים והעובדים, אלה הסובבים אותי, נפגעו. אני לא מתכוון לפרט או לגלות סודות אישיים גם בגלל החיסיון לו אני מחויב וגם בגלל חוק צנעת הפרט.
הדברים הכתובים כולם אמת קדושה.
עוד בתחילתו של הצדק החברתי, הבנתי שמדובר בצרה צרורה ודווקא אנשים טובים שעובדים קשה הם אלה שישלמו את המחיר.
לשכב ברחובות רוטשילד ו/או לנעום בהתלהבות על הורדת המחיר הקוטג' זה כל כך לא נכון! לאיזה מטרה בדיוק זה נועד? מי אלה שחשבו שכאן נמצא הפתרון? האם להרוויח זה פשע?
יופי, הורידו את מחירי הקוטג' ועוד כמה מוצרים חשובים ואז התחיל להתגלגל כדור שלג........
הרי ברור שבכדי להוריד מחירים, יש לצמצם את עלויות היצור והצמצום מתחיל בעובד החלש שנמצא בדיוק בסוף פס היצור. זה שמקבל פרוטות בשביל עבודתו הסזיפית.
ואם זה לא מספיק, אז נפטר גם את אותה קופאית שמקבלת גרושים בודדים בשביל לקבל בחיוך את הקונה הממוצע  שבדרך כלל רוטן ומפנה את עצביו בדיוק לאותה קופאית זו.
ולא נשכח לדלל מעט את תמצית המוצר (מבלי חלילה לפגוע בטיבו.....), גם כך ניתן להוזיל עלויות.
ועכשיו יופי! המוצר הוזל, הצדק החברתי ניצח!!!
רק חבל שמי שיקנה את המוצר המוזל זה לא בדיוק  אותם אנשים שהיו זקוקים להוזלה זו. כי עכשיו הם לא עובדים וסדר העדיפויות שלהם אינו מאפשר לקנות קוטג'. אפילו קוטג' מוזל.
נמאס שאת הפתרונות שכולנו מוצאים רק מתחת לאור, איכן שקל לנו לפתור בעיות באמצעות פגיעה בדיוק באלה שזקוקים לפתרון.
לדוגמא, הורדת מחירי הטלפון הנייד, איזה כף. כולנו נסתובב עם שבעה טלפונים.....
חברות יפלו, אנשים יזרקו, למי אכפת? העיקר שיש טלפונים ומחיר השימוש בהם זול. פיתרון פיצוץ!!!
אגב, המחירים לאט לאט ובהתמדה עולים בחזרה....האנשים שנזרקו כבר לא עולים בחזרה.....
יש הרבה דרכים לפתור בעיות, את החיצים לא כדאי ליירט על בעלי הממון למרות שיש גם בעלי ממון שדואגים בעיקר רק לכיסם ובעצם מי לא דואג לכיסו?
למצוא פתרונות זה לא כל כך פשוט, הדברים אמורים להיבחן מול כל הגורמים הרלוונטיים (פוליטיקאים, עסקנים, רשתות שיווק , מפעלים, נציגי ציבור ועוד...) וכל פתרון שיעלה, אמור להיות נדבך שבסופו של דבר, יביא פתרון כולל ומעשי בפגיעה מינימלית באנשים.
דוגמא טובה לפתרון הינה החלת חוק הרשתות הגדולות על הרשת הרביעית. כן, רוב הציבור אינו מודע לכך אך החוק אינו רואה בקנה אחד את הרשתות הגדולות (בעצם היום רק הסופרסל) לעומת רשתות פרטיות (רמי לוי, חצי חינם וכו'). למה? בזמנו היה נוח למחוקק לתת עדיפות לרשתות קטנות. היום זה לא רלוונטי, הרשתות הקטנות גדלו ואכלו את הרשתות האחרות.
פיתרון נוסף הינו יצור פריטים פחות איכותיים וזולים (מבלי לפגוע בבריאות הציבור כמובן) לעומת פריטים איכותיים ויקרים. כל אחד יקנה מה שנראה לו. 
יש עוד הרבה פתרונות, לא לזה התכנסתי כאן היום. בסהך הכל בקשתי להציג היבט נוסף של הצדק החברתי שבו לדעתי נכשל כל הקונספט.
.