25 שעות

הדבר הראשון שאני עושה זה לרוץ למקלחת ולצחצח שיניים. הגוף שלי חלש, צמה ורעב אבל אני איני מסוגלת לסבול את הטעם המגעיל הזה בפה. הכל ידחה כעת השתייה והאוכל ידחו לאחר כך, אחרי שאהיה נקייה לפחות באופן חלקי. אני הולכת חזרה למטבח מוזגת לי שתי כוסות מים ומנסה להתגבר על הבחילה.
הארוחה הראשונה מסתכמת בחצי חבילת קרקרים עם גבינה צהובה דלת שומן ותה ירוק עם כפית סוכר.
ולמה בעצם אני מספרת לכם את כל זה? את מי זה כבר מעניין. אני בטוחה שכמעט כל בית בישראל עושה את אותן הפעולות שאני עושה, אולי לא בסדר הזה אך אותן הפעולות כמעט בדיוק.
לי יש את הסיבות שלי סיבות שאולי אינן חופפות לסיבותיו של הישראלי הממוצע.
ארחי שאני שובעת מעט ומרווה את צמאוני אני רצה להתלקח. ועכשיו אני רוצה הכל!
כמו אסיר היוצא מבית הכלא וישנם דברים שאסור לו היה לעשות ישנם חוקים שאסור היה להפר.
אני רוצה לכתוב ולהדליק טלויזיה, לכבות ולהדליק אורות בחופשיות, להציץ באינטרנט.
אני רוצה הכל ומיד.

וכעת אספר לכם מדוע בעצם אני חולקת עמכם את הכיפור הבנאלי שלי אך הכה מיוחד שלי.
ניסיתי להרהר למי אני חייבת סליחה אך היחידה שעלתה במוחי היא אימי לה אני חייבת סליחה תמיד.
כילדים אנו מאכזבים את הורינו עד אין קץ.
כמובן שחוץ מלהעלות את דמותה לכמה דקות בראשי ביליתי את רוב כיפור בציפייה לסופו.
קראתי ספר ועיתונים , בהיתי בתקרה ובעיקר ישנתי מה שגרם לראשי להתפוצץ מכאב
בכל פעם שפקחתי את עיני.
לאחרונה רבים שואלים אותי מדוע את שומרת כיפור, כשרות, חגים? הרי אינך אדם מסורתי
יתרה מכך אני תמיד מכריזה ואף בגאווה אני אטאיסטית. תאמינו או לא זה כבר עניין שלכם
אך איני מאמינה באלוהים, אלוהים הוא המצאה של האדם ואני אדם ראליסטי.
אז למה בעצם?
תמיד כששואלים אותי כיצד אני מגדירה את עצמי: אני קודם כל יהודייה אח"כ ישראלית ורק
בסוף עולת ברה"מ לשעבר. אך הסוף הזה לצערי ולמזלי אולי כאחד הוא גם ההתחלה.
שם (בברה"מ) לא ידעתי שאני יהודייה, גילויי דת נאסרו ועל אף העובדה שבדקתי
ו4 דורות אחורה כולם אצלנו יהודים גם מצד אימי וגם מצד אבי לא היה בבית שום סממן
יהודי. לא עשינו קידוש, לא חגגנו אף חג וכשרות בטוח הייתה מאיתנו והלאה.
מה שכן במשפחה שלי התחתנו רק עם יהודים. למה? אין לי מושג, כי זה היה חשוב,
וטוב שכך!
עליתי לארץ בורה מוחלטת לכל מנהגי וכללי הדת, אותה דת אליה אני שייכת. אותו עם אליו
אני קשורה בדמי. בשלב כלשהו החלטתי לשמור, רודנית קטנה שכמותי אסרה על הוריה
להכניס אוכל לא כשר הבייתה, כיפור הייתי הולכת לצום אצל חברות והתחלנו לחגוג חגים.
בפסח אמא ואבא נאלצו לכרסם בחוסר חשק מצות.ואני הייתי מצהירה אנחנו יהודים
כך זה צריך להיות.אני חייבת לציין לטובה שהורי לא התגדו למהלך של הרודנית הקטנה שלהם.
וכך יצא שהבית היהודי רוסי שלנו החל לשמור כשרות באופן חלקי ולחגוג חגי ישראל.
היום עברו שנים מאז אותם צעדים ראשונים שעשיתי על מנת להוכיח ,כנראה קודם כל לעצמי
שאני לא רוסייה אני יהודייה! אותם צעדים ראשונים הובילו למה שאני היום אדם המאמין באמונה
חזקה שהיהדות בגולה נשמרה רק בזכות מצוות וחגים ואין לזלזל במסורת, והמשפחה שלנו אשר לא שמרה כלל הייתה חריגה יחסית ולו בשל העובדה שכולם עדיין התחתנו עם יהודים בלבד.
אך זה היה רק בשני הדורות האחרונים. כידוע לי סבו של אבי אפילו קרא בעברית.
האמונה לא דבקה בי ,מעולם לא הייתי אדם מאמין ולעולם כנראה גם לא אהיה.
אך אני שומרת במידה מסויימת לפחות על המצוות מכיוון שהיום אני יכולה להגיד לאותו
יליד הארץ: היהדות שלי לא מובנית מאליה כמו שלך, אני הייתי בתקופה שלא ידעתי על הקשר שלי
לאחד העמים המוצלחים והעתיקים בהיסטוריה.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• משמעות יום הכיפורים משמעות יום הכיפורים בשבילי
0 17/09/2013 | Silver

• שבעים פנים לתורת ישראל אני מקבל על עצמי את תורת ישראל, שהיא נצר קיומנו כעם...
0 28/01/2014 | dvirm34

מה דעתך על 25 שעות ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל