התחלתי לפתח חום בנוסף לתחושת סחרחורת וחולשה אך סובייטית שכמותי , החלטתי להישאר בעבודה עוד קצת. פלא שהלכתי בכלל כי הרגשתי נורא כבר יום קודם. מאוחר יותר הוא יאשים אותי כבר בזה שאני בעלת התנהגות "רוסית אופיינית", לא יודעת מתי לנוח כשצריך ועבודה תמיד קודמת לכל. אבל זה יהיה רק מאוחר יותר. עכשיו זאת רק ההתחלה של הסיוט שיימשך קרוב ל4 חודשים.

כהכנה לנורא מכל (ערב בילוי לבדי בבית בעודי קודחת מחום) החלטתי להיכנס בזמן העבודה לאתר הכרויות ולנסות להתחיל שיחה עם מישהו ,בתקווה שהשיחה עימו תמשיך יותר מאוחר בערב ולא אמצא את עצמי לגמרי בודדה.
הודעה ממנו נשלחה אלי מלפני יומיים. פניו השתקפו מבעד למסך, עיניו כמו בהו בי בצורה מוזרה. 
אני חושבת שהחום שיבש את דעתי.כבר אז ראיתי שמשהו לא בסדר עם זאת משהו בו משך אותי מאוד. מכיוון שלא חשתי משיכה עזה לגבר כבר הרבה מאוד זמן החלטתי לנסות. ההתכתבות עימו הייתה רהוטה ומעניינת ויותר מכל מאוד "עיניינית" בואו נאמר זאת כך, וכשאני אומרת עיניינית זה אומר שהגבר היה ג'נטלמן משהו חריג בנוף של ימינו, והשיחה לא גלשה למין.
תוך כדי השיחה עימו חשתי שמצבי הולך ומדרדר והתחלתי לחוש עוד יותר רע. כל תקוותי התנפצו והבנתי שחוץ מליילל במיטה מכאב לא אוכל לשוחח עם אף איש. כאשר הוא הבין שאני חשה ברע. התעקש לבוא לאסוף אותי לא לדייט לטענתו רק כדי לעזור לי להגיע הביתה ולא לאלץ אותי לנסוע באוטובוס. הוא היה אדיב וקול הבס שלו היה מאוד מרגיע. לאחר שיחת טלפון קצרה נכנעתי והוא הופיע כמו אביר רק על 4 גלגלים ולא סוס. כך יצא שנכנסתי לרכב בג'ינס וחולצה אדומה שתאמה לאף ולעיניים האדומות והנפוחות מרוב חום וקינוח קדחתני.
היה לי כל כך טוב שלא רציתי שהוא ילך. העיניים שלי בטח התחננו שישאר ולא ישאיר אותי לבד במצבי. אחרי העצירה הקצרה בבית מרקחת. חשתי קצת יותר טוב והצעתי שנשתה קפה. ישבנו ליד הבית שלו. מפה ואילך אותו ערב ימשך ביוזמה שלי. ביוזמתי נעלה אליו הביתה. ורק בסוף הוא יחזיר אותי אלי ויציע לקחת אותי שוב יותר מאוחר לאחר שאתארגן חזרה אליו לסרט. מכיוון שכפי שציינתי מדובר בצ'רמר אמיתי וג'נטלמן מהשורה הראשונה. סקס לא היה אפילו לא נשיקה. זאת בדיוק הייתה הסיבה למה חשתי כל כך נוח לעלות אליו על ההתחלה. חשתי בטוחה!!!
עברו 3 ימים אינטנסיביים שבהם בילינו יחד כל דקה. כמובן שהדבקתי אותו וחלשים מהשפעת אך מאושרים מהחברה שסיפקנו אחד לשנייה, שכבנו תשושים במיטתו. דיברנו על הכל. נגענו ובאיזשהו שלב נשברתי התחלתי לחוש את החוסר ביטחון שכל אחת הייתה חשה: אולי הוא לא רוצה אותי. פסיכופט מתוחכם. אפילו את הסקס הראשון האישה תיזום איתו. הוא יגרום לך לרצות אותו יספק את כל הצרכים שלך. הוא יגרום לך להבין שאין טוב ממנו. וזאת את את שרצית אותו.
ביליתי לילה מדהים עם גבר שמשך אותי מאוד. והייתי מאוד מרוצה מעצמי, שה תמים.
מפה החלו כל הבעיות. שבוע וקצת שאנחנו ביחד. והוא מכריז שהוא רוצה לכתוב מכתב התנצלות לאקסית על הדברים הרעים שעשה. נראה חשוד אבל מי אני שאתנגד עוד מקודם מידי להביע את דעתי. הוא רושם לה מכתב נוגע ללב אותו מקפיד להראות לי (כאילו שאני זאת שנותנת אישור להמהלך המטומטם הזה). אני אומרת שמה שרשם נראה כמו מילים שבהחלט מסכמות את הסיטואציה ביניהם ומבקשת שבזה יסגר העניין. כי לאיזה בחורה יש רצון להיות לצד גבר שהאקסית שלו ברקע אבל הפסיכופט שלי אובססבי. אחרי שהיא לא עונה לו הוא מסמס לה שוב ושוב ואחרי זה הוא מתקשר אליה שוב ושוב. ככה נמשכו חודשיים ומשהו מתוך הקשר שלנו שבהם האקסית נוכחת במלוא הדרה. לא אתיש אותכם בסיפור הזה כי רק בדיעבד הסתבר לי שזה לא העיקר. מדובר באדם חולה, קנאי אובססבי שלא מסוגל לשלוט על עצמו וחושב שהכל אבל הכל מותר לו. אחרי שעטף אותי בחום ואהבה סיפק כל צורך שלי בצורה מדוייקת ומעולה. הוא התאים את עצמו לצרכים שלי רק כדי שמאוחר יותר יוכל לעשות בי כרצונו. אלה היו מילותיו ביום האחרון שהייתי איתו :"בזוגיות אין אסור", אין מסוכן יותר מאדם שאין לו גבולות ושליטה על מעשיו. זה אדם המאבד אחיזה במציאות. 
חוץ מהמלחמות העקובות מדם שהתנהלו סביב התקשורת החולנית עם האקסית היו את המלחמות האישיות שלנו. הוא רצה לדעת כל פרט על עברי על חיי וכמובן כל פרט על זוגיות, דייטים בקיצור גברים. מה זה רלוונטי הייתי עוצרת אותו לפעמים בזעם. רק היום אני מבינה כמה אבסורד היה המצב. איך הייתי מוצאת את עצמי מצטדקת על דייט עם ההוא או הזה. ולמה יצאתי עם מישהו שהיה כה מכוער בעיניו, למה שכבתי עם מישהו אחרי 5 דייטים למרות שלא הייתי בטוחה שזה בוודאות לקשר רציני, למה? ולמה? ולמה? ולמה? לא היה לזה סוף. יחד עם זה החל גם החיטוט המתמיד במדיה הפרטית שלי. חיטוט במייל, בטלפון, הודעות סמסים , ווטסאפ הכל עבר חיטוט מעמיק לא היייתה לי פינה של פרטיות ולא הייתי זכאית לה. כי איך נאמר קודם ,הכל מותר. באחד הימים בעודי בעבודה, אני מקבלת ווטסאפ בלי הסבר רק תמונה של איזה בחור שיצאתי איתו לפני כמה שנים. חשוב לציין שמעולם לא ציינתי את שמו. הוא אסף את הנתונים מקטעי סיפורים ופשוט חיפש אותו באינטרנט. אה כן ,שכחתי לציין הפסיכופט שלי מאוד חכם ושם לב לפרטים הקטנים ביותר. מכה אחרי מכה לא יכולתי לדעת מאיפה זה יגיע. אין צפי לטירוף שעלול להשתלט בכל רגע. הוא היה מעיר אותי באמצע הלילה על מנת להתאמת איתי על עברי. למי שמפקפק אדגיש ואומר כל אימות כזה היה על העבר לא הייתה שום שיחה עם גבר חדש ואת הכרטיס באתר הכרויות מחקתי יומיים אחרי שאני והוא הכרנו. לא הורשתי לנסוע בטרמפ עם גבר בן 65 מעבודתי שהיה מסיע אותי לפעמים, שמא יצוצו לאותו גבר מחשבות לא טהורות עלי. 
לא היה סוף לטירוף ובמהלך ה4 חודשים שהיינו יחד עזבתי אותו 14 פעמים לפחות. ידעתי שמשהו לא תקין ידעתי שהקשר שלנו לא בריא אך היה לי קושי לעזוב אהבה. חיכיתי שנים שמישהו יחבק אותי כמו שהוא חיבק, ילטף, יאהב ויקדיש לי תשומת לב. האקסית נעלמה לבסוף מחיינו. ובשבועיים לפני שעזבתי היה שקט תעשייתי. חשבתי שנרגע , חשבתי שהכל היה בגלל שהייתה לנו התחלה קשה ואפילו האשמתי בחלק מהדברים את עצמי (היום אני מבינה שאני אשמה רק בזה שנשארתי איתו). אז חשבתי!!!
הגעתי להחלטה שהגיע הזמן שאוותר על הדירה שלי כי אני גם ככה כבר 4 חודשים אצלו. כל עזיבה שלי הוא החזיר אותי חזרה ומאז שהכרנו לא נפרדנו אפילו ליום אחד. תמיד רק לכמה שעות. השבועיים הנפלאים ערערו אותי והייתי בטוחה שהגרוע מכל מאחורי. אחרי השמחה על ההחלטה הלכתי לישון עייפה אך מרוצה. הפסיכופט שלי משום מה לא הצליח להירגע הוא כנראה לא היה שלם עם ההחלטה כמוני וטוב שכך. אחרי שהטלפון שלי עבר חיטוט אנטנסיבי מסתבר שהתפספסה כנראה בעבר איזה תיקייה מסתורית. כל הזמן הייתי מסתכלת עליה ותוהה האם למחוק אותה. תקייה מאוד אישית עם דברים שכתבתי על חיי כגרושה ב5 שנים האחרונות סוג של יומן המתאר דברים בצורה ציורית איך לומר יותר סיפורים שאת חלקם פירסמתי גם ,אך תמיד בעילום שם. ההחלטה הייתה לא למחוק אותה החלטתי לא לחיות בפחד. באותו לילה הפסיכופט חיטט יותר עמוק כנראה. הוא מצא את התיקייה. והתייסר קשות כיצד להעיר אותי בעדינות בלי לעצבן את החיה (מסתבר שמבין שנינו אני החיה, מה לעזאזל אני חושבת לעצמי שאני "מסתירה" ממנו משהו בכלל?! איך אני מעיזה בכלל לשמור על משהו משלי)לקראת 7 בבוקר הוא לא יכל יותר לתת לישון. ביקש שאציץ בנייד שלי כי הוא לא מסוגל להגיד לי במה מדובר ושם באותיות שנראו לי לרגע אותיות ענק אני רואה את אחד הסיפורים שכתבתי. נפתחו שערי הגיהנום עכשיו עלי להסביר איך העזתי לאהוב גבר אחר לפניו. ארזתי את הדברים שלי וזאת הייתה הפעם האחרונה שהוא ראה אותי. כל אמצעי תקשורת עימו נחסם.

עכשיו כל מה שנותר זה להמשיך הלאה בראש מורם, בצעדים קטנים תחת ההחלטה המנחמת שאין דבר כזה מושלם ואין סיבה לשמור על אהבה שהיא כה חולנית.