את כוכב נולד דוקא התחלתי לראות, לא באמת תיכננתי לצפות אבל הדיבורים של הסביבה באוויר לא יכלו להשאיר אותי אדישה מבטו המופתע של בעלי שראה אותי מול הטלויזיה "מה את עושה" הפתיע לא רק אותו, אלא גם אני את עצמי. לשמחתי, את העונג המוזר הזה לא משכתי זמן, ולא בגלל שהביצוע של חגית לא היה לי נעים באוזן, הוא היה בסדר אבל אליו אפילו לא הגעתי, כמות הפרסומות הלא שפויה פשוט משכה אותי לכבות את הטלויזיה ולצלול למיטה. אתכם הסליחה, יום ראשון מתקרב ואני צריכה לקום מוקדם לעבודה. כוכב נולד ומחאת הדיור יחכו, אני צריכה להתפרנס ולשרוד.

 

ובכל זאת, לפתוח דף אינטרנט ביום למחרת, לעבור במסדרונות בעבודה לא העלו שיחות על  מחאות הדיור, לא על עיר האוהלים ולא על המהומה בכיכר, אלא קיטורים על כוכב נולד. העם עשה את הבחירה שלו אמש, כוכב נולד לקח, אבל לא כדי לצפות ולהנות מהכוכב הנולד הבא אלא כדי לקטר ולהגיד כמה שחגית היא לא באמת הזמרת הכי טובה של העונה ואיך בכלל לירון הגיע לגמר ולמה דוד הילד הטוב לא זכה? 

 

במבט לאחור על כל העונות של כוכב נולד, מתחבא פה קונספט מאוד ברור אך מתחמק בהגדרתו: כוכב נולד אוהב פריפריות, כוכב נולד אוהב לתמוך ולפרגן ולנסות לתת הזדמנות למי שלא גר פיזית במרכז. נו אלה, שגרים בדרום ושם עוד מחירי הדירות עוד שפויים והם יכולים להרשות לעצמם להשתתף בכוכב נולד.

 

וברצינות, כוכב נולד כבר מזמן איבדה אצלי את ההילה והייחודיות שבה, בניצנים היה נחמד, גם בטבריה על הים אבל עם כל שנה ועוד שנה משהו פה מתדרדר, חוזר על עצמו כמו מסטיק חסר טעם ודי מעצבן.

 

אז בהצלחה לחגית ושאר המתמודדים שזכו למעט זמן פריים טיים, אולי עוד נזכה לשמוע אתכם בהמשך ואולי כמו השאר תבלעו בברנז'ת הריאלטי ואולי נזכור את השם שלכם. היום כדי להיות כוכב צריך להתאמץ באמת, כוכב נולד אמנם נותן פלטפורמה לא רעה אבל כדי להמשיך לחיות את החלום ולהיות בתוך הבועה דרושה כאן באמת עבודה קשה, בהצלחה.