הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
all_star

האלכימאית במירוץ בסדר היום


יש יום בשבוע בו אני מוותרת על נעלי הגולדה שלי, העקבים שאני כל כך אוהבת וחוזרת לילדות עם נעלי האול סטאר המשובצות שלי. כל זה קורה בד"כ בימי רביעי כשאני יוצאת מהעבודה ישר ללימודים. אלה אמנם רק נעלים וזה אולי רק עוד יום ובו אני מרגישה אול סטאר יותר מתמיד, איך בזמן כל כך קצר אני מנסה להספיק כמה שיותר דברים. זה לא בא בקלות ואני כמובן משלמת את המחיר

יום רביעי בשבוע. את פוקחת עיניים בשש וחצי ובשבע וחצי את כבר בעבודה אחרי שהכנסת את הקטנה לגן, התארגנת והגעת לעבודה. מה שהתחיל כבוקר רגוע וחשבת שסוף סוף תוכלי לסגור פינות ולהתחיל לחסל מיילים ואולי גם לעשות את העבודה השוטפת שלך מתגלה כטעות מרה. הבוסית נוחתת עליך עם משימה מאתגרת. את מקבלת בהבנה, זו הוראה ואין לך ממש ברירה. את מניחה את כל העיסוקים שלך בצד ומתעסקת בפרויקט החדש שלוקח ממך לא מעט זמן.

את מצליחה להשחיל את עצמך מחוץ למשרד ולאכול עם החצי ארוחת צהריים בשניים, סוף סוף בעל ואישה שנפגשים לזמן איכות שמתמלא בטלפונים שלך מהעבודה, הקיטורים שלך ששוב את לא מספיקה שומדבר, החצי מסתכל עליך וכבר די מיואש כי כל נושא שאתם מדברים עליו חוזר לאותה נקודת התחלה, העבודה שלך. את כל כך שקועה.

בסופו של יום, את מעבירה את עבודתך לבדיקה ונזכרת בעוד שפע משימות שתכננת להספיק עד היום וטרם נגעת בהן. את במרוץ נגד הזמן, וגם קצת בקומה מטיילת בין האנשים ומשיגה תשובות, מיילים אחרונים וחפיפה קטנה לגבי עוד משהו שאת אמורה לעשות בתפקידך הלא קל.

השעה כבר ארבע ואת חייבת לצאת ללימודים, עוברת דרך הבוסית שמעדכנת אותך בדבר מה, את לא נשארת אדישה וחייבת להשלים את בקשתה, את חוזרת לאנשים אל הקומה, מדווחת למי שצריך ויוצאת אל המעלית, לא מקום טוב לנשום בו לרווחה.

את בלחץ מהפקקים הרגילים, ורק אתמול נתקעת שם לא מעט זמן והנה דווקא היום מכל הימים, הכבישים ריקים! כמה שהיית לחוצה להגיע בזמן והנה יש לך חצי שעה להתבטל ככה סתם. את מסתובבת ולא מוצאת נחת, לא יודעת מה לעשות עם הזמן הפנוי ועד שהלכת לשם וחזרת שוב פעם, נגמר לך הזמן. השיעור מתחיל בחמש. חברתך כבר שמרה לך מקום בקדמת הכיתה. את מרגישה ירידת מתח אחרי יום עמוס בעבודה ושפע מיילים וטלפונים אז את גם צריכה להתרכז במה שהמנחה מסבירה, שיטות מחקר הוא קורס שבהחלט דורש ריכוז והבנה.

את כבר לא כל כך קולטת אבל משתדלת לרשום הכול, מנסה. המנחה מוותרת על ההפסקה כדי לרוץ עם החומר ולהספיק כמה שיותר, את מרגישה שאת חייבת להישאר בריכוז ולוקחת לעצמך דקה וחוזרת לכיתה. חברתך לשולחן נאלצת לעזוב את השיעור ומבקשת להשלים ממך את החומר, כעת את מרגישה מחויבת לרשום הכול שהיא לא תפספס מהחומר, תחושת האחריות הכבדה מאלצת אותך לחזור לריכוז ולרשום כל מילה.

השיעור נגמר בשבע, מבט על הנייד, החצי חיפש אותך, שוב לא היית זמינה. את מעדכנת אותו שאת "רק מתדלקת" ו"עושה קצת קניות" וצ'יק צ'אק חוזרת הביתה. בדרך את נזכרת שאת לא יודעת איך מתדלקים ולא זוכרת איזה סוג דלק. החצי עונה לך, את רגועה ומגיעה לתחנה.

מבקשת מהאיש הנחמד בסרבל הירוק שיעשה עבורך את העבודה כי לך אין מושג, הוא שואל כמה כסף ואת אומרת "מלא". המחיר כל כך יקר אבל אי אפשר לברוח, הדלק הוא רגליים. לאחר הגיהוץ הכול כך קל של האשראי את ממשיכה לסופר, בשביל לקנות טיטולים לקטנה ועוד כמה דברים קטנים.

את נתקעת שם למעלה משעה, מיליוני קונים והרבה אנשים. עד שעד יוצאת עם העגלה כבר מזמן החשיך והירח כל כך קטן. את פורקת את הקניות אל האוטו ונוסעת הביתה. אף אחד לא מוותר לך והכביש מלא רמזורים אדומים. את נושמת עמוק ומנסה לשיר עם שירי הרדיו.

את מגיעה הביתה, החצי ישן על הספה, הקטנה ישנה בחדרה במיטתה. את פורקת קניות, מוצאת ארוחת ערב שהכנת אתמול, בכיור יש קצת כלים וגם מכונת כביסה להפעיל. החדשות כבר נגמרו ופספסת את התחזית, החצי מעדכן אותך מתוך שינה שהגשם יחזור גם שבוע הבא.

את נושמת עמוק, יש לך כל כך הרבה אנרגיות אבל הרגליים קצת כואבות, הגב קצת עייף והעיניים מתחננות שאניח להן ואלך למיטה ואת אומרת "הנה, רק עוד דקה"

לא ראית את הקטנה מהבוקר וגם לא ממש היה לך זמן לעצמך, המחשבות שלך טרודות ואת רק עסוקה כל הזמן, את עם נעלי האול סטאר שלך, תורידי אותן כבר.



מה דעתך על האלכימאית במירוץ בסדר היום ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת Ivria ב 22/09/2013 12:21 ( הפרופיל שלי ) נסי את זה עם עשרהתגובה לתגובהמאת שירול ב 04/07/2011 09:20לא פשוט להיות אישה.תגובה לתגובהמאת לורי ב 07/04/2011 16:32אני לא מבינה איך עושים את זה! איך לומדים ככה עם ילדה ועבודה.. את אלופה!תגובה לתגובה

ידוע כסטודנטית עם עבודה במשרה מלאה, אמא עובדת