אני לא אתאיסט מזמן שנולדתי(כלומר לא חינכו אותי לאתאיזם ), במשפחתי אף אחד לא אתאיסט חוץ ממני, המשפחה שלי אפילו חינכה אותי כן להאמין לא שהינו מסורטיים או משהו אבל הינו מאמינים . כשהיתי ב10 בערך הכרתי ילד שהיה אתאיסט אני לא יודע אם מלידה או שהוא הפך לאתאיסט מתישהו. הוא סיפר לי שהוא לא מאמין בה' (אם זה היה פורום אטאיסטי היתי רושם את השם המפורש אבל מתוך כבוד אילכם אני לא אעשה זאת), שאלתי אותו למה. התשובה שלו היתה בהתחלה שהוא לא יודע. כמה ימים לאחר מיכן שהענו כבר חברים טובים הוא העלה את הנושא מחדש, ושאל אותי למה אני כן מאמין . לא ידעתי מה לענות לו , בהתחלה אמרתי לו שזה החינוך שלי מהבית לאמונה , אבל זה לא סיפק אותו ,אז שאלתי אותו שוב על למה הוא לא מאמין. הפעם הוא נתן לי תשובה . התשובה שלו היתה: "הקיום של אל כל יכול לר הגיונית " והוא נתן לי כל מיני פרדוקסים כמו "אם ה' כל יכול אז האם הוא יכול ליצור אבל שהוא לא יכול להרים". דיברנו על זה כמה זמן ואז חזרנו לשחק . אחרי השיחה הזאת כאשר חזרתי הביתה חשבתי על זה המון , וזה הזמן שבו הפכתי לאתאיסט? לא עוד לא, הפכתי לאגנוסטי (בן אדם שמאמין אבל לא בטוח בקימו של האל) .