מומלץ לשמוע את השיר תוך כדי הקריאה.

קישור לשיר: http://www.youtube.com/watch?v=mw4Z-gS1SmU&feature=related  (

"אי אפשר לכבות בבת אחת את הרגשות

 שרק לפני שלושה ימים היו בינינו

 אי אפשר לשחק - מצד אחד להראות שאוהבים

  ומצד שני - פתאום זה איננו "

בזמן הקצר שלי איתך למדתי כמה זמן הוא פרט שולי.

למדתי שאנחנו אלו שהחלטנו איך להריץ אותו מהר.

למדתי כמה אהבתי אותך כמו שלא אהבתי איש מעולם.

אמרת לי שלי חיכית והיית מאושר שסוף סוף באתי,

לא הפסקת להזכיר עד כמה אתה תמיד מרוכז אך ורק בי. 

אך לאחר הפיצוץ, אמרת לי שרצף של מילים יכולות להרוס אפילו משהו אמיתי.

פתאום הבנתי ממך שגם אהבה שהיא כ"כ עוצמתית יכולה להיגמר.

"אי אפשר לגרום לי להיפתח 

 להגיד שאוהבים אותי כל כך

  ואז בבת אחת לקום בלי להסביר

  ולהשאיר אותי הטמבל הכי גדול בעיר" 

לימדת אותי שאפשר לפגוע, לימדת אותי שאפשר לא להתייחס,

לימדת אותי שאפשר לכבות רגשות שרק לפני יום היו כנים.

למרות שלימדת אותי להיפתח ולדעת איך לאהוב,

לימדת גם, שאפשר את הקשר בשניה לחתוך.

"אי אפשר לחתוך בבת אחת את הרגעים  

שבהם הרגשנו כמו אחד והיינו יחד 

אי אפשר לבטוח באחר רק שזה נוח 

כשרק לפני שלושה ימים לא ידענו פחד"

לימדת שאפשר לחתוך בבת אחת רגעים שמחים,

כמו שלא הפסקת להזכיר לי את הרגעים העצובים.

לימדת אותי שאמון הוא דבר חשוב,

איך לא שמתי לב כל הזמן, נפגעת וליבך הוא זה הכאוב.

"אי אפשר לכבות בת אחת את הרגשות  

שרק לפני שלושה ימים היו בינינו 

אי אפשר לסיים בלי הכבוד המינימלי 

של פגישת פנים אל מול פנים בין שנינו"

ניסיתי ללמד שבשביל אהבה עושים הכל.

ניסיתי ללמד שרגשות אמיתים אי אפשר לכבות.

ניסיתי להבין מה קורה ביננו, מאיפה כל החוסר תקשורת שקיים.

אבל אתה לא הקשבת. נהיית מכונס בעצמך.

לימדת אותי שאפשר לסיים הכל ולהיעלם בלי להגיד,

לימדת אותי שאפשר להפסיק לאהוב ולהתרחק אחד מהשני.

חשבת שאני מלאך שמבין ושמפנים, אך לי אפילו לא נתת הזדמנות לעשות זאת.

כ"כ נפגעת ממני שאפילו לא אמרת, חשבת שאני מבינה ללא מילים.

"אי אפשר לתת לי הרגשה שזה רציני  

ובבת אחת לברוח להגיוני 

אני רוצה להאמין באהבה 

אבל עכשיו אני כמו טמבל והלב שלי כבה"

הספיק לי. נתת לי הרגשה שהקשר יהיה אמיתי.

נתת לי הרגשה שאנחנו זה ביחד, תמיד.

נתת לי להרגיש שאנחנו כאן אחד בשביל השני.

אבל איפה היית שהיתי צריכה אותך?

איפה חיכית לי כשחיכיתי לך?

איפה הבנת אותי כשניסיתי להבין אותך?

איפה היית כשבכיתי ורציתי להיות רק איתך?

אני לא מאשימה אותך.

אתה החלטת להדחיק את הרגש, ולברוח להגיון.

אני רציתי להאמין באהבה שהייתה, ואני עדיין רוצה.

אבל זהו. גם הלב שלי החליט לוותר.

אני לא יודעת מה איתך, כי רגשות כבר אתה לא מביע,

אבל דבר אחד הצלחתי להבין.
 

מישהו כאן נפגע. 
זאת אני.