הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
coronavirus

מאמר חשוב בנושא הקורונה


מה יעלה לנו יותר הנזק מהמחלה או הזנק הכלכלי מההסגר?
טל גוטסמן
מה מסכן את חיינו יותר: נגיף הקורונה או ההשפעות מההחלטות שנקטו ממשלות העולם בעקבות הקורונה?
בסוף שנת 2019 פרצה מחלת הקורונה החדשה בוואהן שבסין. החוקרים מעריכים כי המקרה הראשון אירע ב
.2019 בנובמבר 17
המחלה החלה להתפשט לאט גם מחוץ לסין ובסוף חודש פברואר כבר נרשמו אלפי מקרי הידבקות ב-60
מדינות שונות בעולם, ב-7 במרץ הקורונה התפשטה כבר ליותר מ-100 מדינות. נכון להיום הקורונה היא נגיף
עולמי שמטריד את העולם כולו.
נכון ל13 במרץ 2020 ישנם 681,143 אנשים שחלו בקורונה מ135 מדינות שונות. מתוכם 920,70 הבריאו
מהמחלה ו395,5 אנשים מתו מהמחלה.
אם נסתכל על זה באחוזים %75.3 מהנדבקים סיימו את חייהם בעקבות המחלה(כמובן שיש אנשים שחלו ולא
דיווחו לכן האחוז יכול להיות נמוך אף יותר). ובנוסף יש אנשים שהם בסיכון יתר לעומת אנשים אחרים כמו
זקנים ואנשים עם מחלות נשימתיות.
לשם השוואה, רק בארה''ב חלו בעונת החורף הנוכחית בשפעת "רגילה" כ19 מיליון אנשים. בשנת
2018-2017 חלו בארה''ב בשפעת רגילה כ21 מיליון אנשים וכ61 אלף מתו (שיעור של %13.0.(המצב דומה
גם באירופה. השיעור אומנם יותר נמוך לעומת הקורונה אך כמות הנדבקים וקצב ההדבקות גבוהים יותר. אם
כל כך הרבה אנשים חלו השנה בשפעת וכל שנה מתים מהשפעת מאות אלפי אם לא מיליוני אנשים ברחבי
העולם אז למה השפעת "הרגילה" לא מקבלת התייחסות תקשורתית גבוהה כמו הקורונה? ולמה לא נוקטים
צעדים חמורים כמו שנוקטים כנגד הקורונה? נושא למחשבה.
דרך נוספת שבה אנשים מאבדים את חייהם, או ליתר דיוק סיבת המוות השמינית בגודלה בעולם, היא תאונות
הדרכים.
כל שנה בממוצע מתים 35.1 מיליון אנשים בתאונות דרכים (1 ל5800 אנשים לערך) 3700 אנשים בכל יום,
ומיליוני אנשים נפצעים בכל שנה.
תאונות הדרכים "הוכיחו" שהן הורגות בכל שנה מיליוני אנשים, וכולנו יודעים שפוטנציאלית זה יקרה כך קרוב
לוודאי גם בשנים הבאות. אז למה לא נוקטים צעדים חמורים כמו כנגד הקורונה? למה לא עושים הגבלות על
תנועה בדרכים? נראה, שחוסר הידע וחוסר הוודאות הסטטיסטית תורמות לפאניקה העולמית סביב בעיית
הקורונה. דוגמא נוספת למחלה ויראלית שלא היה לעולם חיסון נגדה היא שפעת החזירים.
בשנת 2009 הנגיף הגיע לעולם ממקסיקו ובזמנו לא היה חיסון לשפעת החזירים. ההבדל בין הנגיפים? לפי
פרופסור יורם לס "באותה התקופה הפייסבוק לא היה חזק כמו היום". זאת אומרת שלתקשורת יש השפעה
על ההחלטות במדינה בנוגע לקורונה. רק בהמשך נמצא חיסון לשפעת החזירים.
וירוס מתפשט כמו הקורונה הוא לא צפוי ולא קל לחזות את תוצאותיו בעתיד, אך יש מומחים שניסו להעריך
את הנזק שתגרום הקורונה לעולם.
נגיף הקורונה עלול להרוג עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם, טוען ד''ר נרגס טורדולטאי מדען בכיר בAUR
שמספקת חיזויים לממשלות, חברות ותעשיית הביטוח. נקרא לתסריט של ד''ר טורדולטאי התסריט
האופטימי. לעומתו, יש מדענים יותר פסימיים כמו פרופסור ג'פרי שמאן מרצה לבריאות סביבתית ומנהל
תכנית האקלים והבריאות באוניברסיטת קולומביה שטוען שהנגיף עלול להרוג 5 מיליון בני אדם בשנתיים
הקרובות. הוא קורא לזה "התרחיש הגרוע ביותר". זאת אומרת שנגיף הקורונה בתסריט הגרוע ביותר עלול
להרוג כ5 מיליון אנשים ברחבי העולם בשנתיים הקורובות. כפי שציינתי מקודם, בכל שנה נהרגים בתאונות
דרכים 35.1 מיליון אנשים ברחבי העולם.כלומר, 7.2 מיליון אנשים בשנתיים, אז למה נגד תאונות הדרכים לא
נוקטים צעדים קיצוניים כמו שנוקטים כנגד הקורונה? 7.2 זה רק בתאונות הדרכים אם נוסיף גם את תאונות
העבודה נגיע למספר רב בהרבה. בתאונות עבודה מתים בכל יום 6300 אנשים ברחבי העולם(כולל מחלות
שנגרמות בעקבות מקום העבודה).כלומר, כ3.2 מיליון אנשים בשנה. זה אומר שבשנתיים האחרונות נהרגו
3.7 מיליוני אנשים בתאונות. הרבה יותר מהתרחיש הכי גרוע של וירוס הקורונה. אז השאלה היא למה לא
מתייחסים לנתון המדאיג הזה? ואם כן מתייחסים, למה לא נוקטים צעדים משמעותיים כמו כנגד הקורונה?
הרי זה ברור שאנשים ימשיכו למות בתאונות גם בשנים הקרובות.
ממשלת ישראל קבעה ב2020.3.14 איסור על התקהלות של יותר מ-10 אנשים יחד. בנוסף, הממשלה
הורתה על סגירת כל מקומות הבילוי כגון: מסעדות,בתי קולנוע,חדרי כושר וכדומה. המשמעות היא שעשרות
אלפי עסקים בישראל יצטרכו לסגור את העסק שלהם לתקופה הקרובה, מיליוני אנשים לא יוכלו ללכת למקום
העבודה שלהם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר שהוא ישתמש בטכנולוגיות מעקב אחרי חולים, טכנולוגיות שמשמשות
בדרך כלל נגד הטרור. דבר הפוגע בפרטיות האזרח.
יש מדינות שלקחו את המעקב צעד אחד קדימה, כמו סין. כדי למגר את וירוס הקורונה ממשלת סין עוקבת
אחרי אזרחיה דרך הפלאפון הסלולרי כדי לוודא שמי שחולה לא מדביק אנשים אחרים ומי שאמור להיות
בבידוד אכן נשאר בבידוד. ממשלת סין משתמשת בסנקציות כלפי מי שלא ממושמע להוראות. זה אומר
שממשלת סין החליטה להסתכל על הכלל ולא על הפרט ולתת לכל אזרח ערך אינסטרומנטלי ולא ערך
אינטרינזי, דבר שמזכיר לנו תקופות חשוכות בהיסטוריה.
בנוסף לכך, רוב מדינות העולם סגרו את הטיסות במדינה, ובאיראן שחררו 54 אלף אסירים רק כדי לפנות
מקום לחולים. רוב הספורט העולמי כרגע נמצא בהקפאה כמו ליגת ה NBA בארה''ב. תעשיית ה NBA
מגלגלת בשנה מיליארדי דולרים, וסגירה של תעשייה כזו היא פגיעה קשה בספורט העולמי ובכלכלה
העולמית.
אכן, הרבה החלטות קשות התקבלו ברחבי העולם בעקבות הקורונה, והכל בגין מטרה אחת: להפסיק את
התפשטות וירוס הקורונה.
מה גורם לממשלות העולם לקבל החלטות משמעותיות כאלו בזמן כה קצר?
פאניקה, וירוס עולמי שמתפשט מיום ליום ליותר ויותר אנשים הוא דבר מפחיד מאוד, באיטליה מתים בכל יום
כבר מעל 100 אנשים מנגיף הקורונה ושאר המדינות צופות ורואות מה הוירוס הזה עלול לגרום ולכן הן
עושות את כל מה שהן יכולות כדי שהנגיף לא ישתולל גם במדינה שלהן.
בנוסף, הפאניקה מגיעה גם מוירוסים קודמים מההיסטוריה, כמו האבעבועות השחורות, מחלה שחיסלה שליש
מהאנשים באירופה והותירה גם את הניצולים עם צלקות על הגוף ועם עוד המון פגמים.
כל הסיבות הללו גורמות לפאניקה בעולם, מן הרגשה כזאת של סוף העולם. אך צריך לזכור שמחלת
אבעבועות השחורות היא שונה בתכלית מהקורונה (אחוזי תמותה של %30 לעומת %75.3 של הקורונה).
וזה שוירוס הקורונה מתפשט באיטליה והורג מדי יום מעל ל100 אנשים זה דבר שצריך להיזהר ממנו
מאוד(למרות שבאיטליה יש אחוז גבוה מאוד של אנשים מבוגרים לעומת שאר המדינות באירופה) . לפי
פרופסור יורם לס בכל שנה מתים באיטליה בעונת השפעת "הרגילה" כ17 אלף איטלקים. לעומת זאת,
בישראל מתים כ126 אנשים באותה התקופה.לטענתו, איטליה ידועה בתחלואה עצומה בדרכי הנשימה, פי
שלושה מבכל מדינות אירופה.

אך האם ההחלטות שהממשלות מקבלות הן החלטות שקולות או החלטות פזיזות?
ב2020.3.5 הוחלט בממשלת ישראל להגביל התקהלויות של עד כ5000 אנשים יחדיו.כעבור 5 ימים הוחלט
להגביל התקהלות של עד כ2000 אנשים, ולאחר מכן פתאום הוחלט על הגבלה של 1000 אנשים ושוב כעבור
כמה ימים המספר ירד ל100 ועכשיו ההגבלה היא על 10 אנשים.
למה לא החליטו על הגבלה של 10 אנשים כבר מההתחלה? ולמה החליטו בהתחלה דווקא על התקהלות של
5000 אנשים? האם יש הבדל בין התקהלות של 5000 אנשים לבין התקהלות של 7000 אנשים? לכל
השאלות האלו אין תשובה. ההחלטות של הממשלה היו פזיזות. ההחלטות נעשו ללא שיקול ממשי, זאת
אומרת קודם הכריזו על ההחלטה ואז התחילו לחשוב.
זה נכון שהמצב הוא לחוץ וחייבים לקבל החלטות בצורה מהירה. אך הדבר אומר שמדינת ישראל לא היתה
מוכנה לתרחיש כזה (ומפה אפשר ללמוד שאם נהיה ערוכים לאירועים קיצוניים במדינה נוכל לנהל אותם טוב
יותר בזמן אמת). לכן כל החלטה של מדינת ישראל היא סוג של "הימור" ותקווה שהדבר באמת יעזור.
כרגע בישראל נמצאים בבידוד כ40 אלף אנשים, דבר שעוזר לעצור במידה מסוימת את התפשטות המחלה.
אך האם ההחלטות האלה הן הכרחיות?
כל ההחלטות שממשלת ישראל בחרה לנקוט עוזרות לעצור במידה מסוימת את התפשטות וירוס הקורונה
בישראל. אך האם זה שווה לנו? האם כדאי לנו לנקוט בפעולות הקיצוניות האלו כדי לעצור את וירוס הקורונה?
מהן ההשפעות הכלכליות של ההחלטות הללו?
כדי לענות על שאלות אלו נעזרתי בדוקטור עידו באום מומחה למשפט וכלכלה.
כששאלתי את דוקטור באום מה יקרה אם ההחלטות שהתקבלו בישראל יישארו כך זמן רב, תשובתו היתה
שבטווח הקצר יהיו הפסדים עצומים, תאגידים ועסקים יקרסו, אנשים יפוטרו ויפשטו את הרגל. ממשלות
יצטרכו לסייע לכל האנשים האלה. יש ממשלות עשירות שיכולות לסייע יותר ויש כאלה שלא. המדינות
האחרונות ייכנסו למשבר עמוק יותר. זה יכול לעלות בחיי אדם. חורבן כלכלי הוא מצב קשה מבחינה אנושית.
זאת אומרת שבהחלטות הללו מדינת ישראל מצילה חיי אדם מוירוס הקורונה אך מסכנת חיי אדם כתוצאה
מחורבן כלכלי.
וכששאלתי אותו מי יממן את ההפסדים הגדולים, לדעתו בשלב הראשון המדינות כולן ייכנסו לגירעון, לחובות.
מדינות חזקות יותר מבחינה כלכלית יוכלו לצאת מהחובות מהר יותר. מדינות אחרות יזדקקו לסיוע בינלאומי.
למשל, סיוע של קרן המטבע הבינלאומית. בסוף – אנחנו נממן את זה. נצטרך לעבוד קשה יותר, ונשלם יותר
מסים.
זאת אומרת שבהחלטות שמדינת ישראל קיבלה בעקבות הקורונה, מדינת ישראל תגיע למצב של חובות
עצומים. לפי משרד האוצר, עוד לפני התפשטות נגיף הקורונה, מדינת ישראל עלולה היתה להגיע בין השנים
2023-2020 לגירעון של %2.4 וזה אומר שמדינת ישראל תצטרך למצוא 30 מיליארד שקל כדי לסגור את
הגרעון . וכעת, לאחר התפשטות הקורונה מדינת ישראל תהיה חייבת סיוע בינלאומי כדי לצאת מהחובות
העצומים שנגיע אליהם בעתיד בעקבות ההחלטות שציינתי.
מדינת ישראל תהיה תלויה בגורמים אחרים כדי לחזור למצב תקין, וזה מצב לא אידיאלי,בלשון המעטה, כי
הרי יהיו עוד מדינות במצב שלנו בעקבות הקורונה ולכן תהיה בעיה לעזור לכל המדינות.
בסופו של דבר מי שישלם על כל זה יהיו אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, אנחנו נשלם מיסים גבוהים יותר ומצבנו
יהיה, כך נראה גרוע יותר, כתוצאה מכך שלא נעבוד ולא נרוויח כסף. זאת אומרת שנגיע למצב שגם נשלם
מיסים גבוהים יותר וגם המצב הכלכלי שלנו יהיה גרוע יותר. דבר זה עלול להוביל לכאוס מוחלט במדינת
ישראל.
פן נוסף שכדאי להתייחס אליו בעקבות ההחלטות של מדינת ישראל הוא פגיעה בחוקי יסוד של האזרחים.
כל מי שהוטל עליו להיכנס לבידוד, מדינת ישראל פגעה בחופש התנועה שלו. סעיף 5 לחוק-יסוד:כבוד האדם
וחירותו.: " אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".
מדינת ישראל אסרה על יציאה מהארץ. סעיף 6 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. (א) "כל אדם חופשי לצאת
מישראל. (ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל."
כשמדינת ישראל משתמשת בטכנולוגיות מעקב אחרי חולים היא פוגעת בפרטיות של האזרח. סעיף 7
לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".
אני לא טוען שההחלטות האלו היו שגויות בתכלית ולא היה צריך לבצע אותן, אני פשוט מופתע מכך שהציבור
הישראלי קיבל את זה בשלוות נפש, שפוגעים בחוקי יסוד בגלל שאנחנו נמצאים במצב חירום. הפחד שלי הוא
שבעתיד הממשלה תוכל לטעון למצב חירום ולפגוע בזכויות יסוד של האזרחים גם אם המצב לא יהיה בדיוק
חירום. הרי לשאלה מהו מצב חירוםאין תשובה ברורה.
דוגמא נוספת היא ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבקש אישור ממשרד המשפטים לעקוב אחרי
חולי קורונה באמצעות איכון סלולרי. היועץ המשפטי אישר את בקשת נתניהו.ברשות להגנת הפרטיות טענו
שלא שיתפו אותן בדיונים בנושא. התערבות הרשות השופטת בענייני המדינה ובחוקי המדינה זה אקטיביזם
שיפוטי. אקטיביזם שיפוטי מתקבל בדרך כלל עם הרבה ביקורות. אך הפעם גם פה הדבר התקבל בקלות
רבה.
בארצות הברית החלו לעשות ניסויים קליניים בבני אדם כדי למצוא חיסון לקורונה.
מצב הדברים בעולם הוא שונה מאוד מאשר היה לפני 3 חודשים. מצב הדברים כיום הוא שמותר לעשות
דברים שלא העזו לעשות, דברים שאפילו מחלישים את הדמוקרטיה במדינות דמוקרטיות כמו ישראל וארצות
הברית. והכל בשביל דבר אחד: לעצור את וירוס הקורונה.
אחרי כל הדברים שציינתי לעיל, האם שווה לנו לסכן אנשים מפני וירוס הקורונה? עומדת בפנינו דילמה.
מה כדאי לנו? לסכן את העתיד הכלכלי שלנו ואת החופש שלנו ולהיאבק בקורונה בכל הכוח? או להמשיך בסוג
של שגרה מסוימת ולסכן אנשים להיחשף לוירוס הקורונה?
עומדת בפנינו דילמה מוסרית.
כשיש לנו דילמה מוסרית יש לנו שתי אפשרויות כיצד להתייחס לדילמה.
האפשרות הראשונה היא מוסר קטגורי (דאונטולוגיה). הדאונטולוגיה זו צורת חשיבה שבודקת את המוסריות
של המעשה עצמו. דאונטולוג לא חושב על התוצאה, הוא חושב על הפעולה עצמה אם היא מוסרית או לאו.
הדאונטולוג מנתק את הפעולה מהתוצאה שלה, הוא מתייחס רק למעשה עצמו.
הדאונטולוג בדילמה המוסרית שלנו היה אומר שזה לא מוסרי לסכן אנשים לחלות בוירוס הקורונה ולכן יש
להתגונן מפניו בכל הדרכים האפשריות ולא חשוב מהן ההשלכות בעתיד, כי הרי הוא לא חושב על התוצאה.
האפשרות השנייה היא מוסר תוצאתי (תועלתנות). התועלתנות היא גישה הפוכה מהדאונטולוגיה.
מבחינת התועלתן המוסר הוא תמיד תוצאתי. כלומר, לפעולות אין ערך כשלעצמן. מה שחשוב בסופו של דבר
הוא התוצאה. בדילמה המוסרית שלנו התועלתן היה אומר שצריך לבחון איפה נפסיד פחות. כלומר, באיזו
דרך התוצאה תהיה בסופו של דבר טובה יותר לעולם, לא חשוב איך נפעל אפילו אם נסכן אנשים לחלות
בוירוס הקורונה, אם בסופו של דבר העולם ירוויח אז זה שווה.
יש אנשים שיטענו שזה לא מוסרי לחשוב כך. הם יטענו שאסור לנו לסכן אנשים אפילו אם נרוויח מזה בסופו
של דבר. הרי כל אדם הוא אדם בפני עצמו ואין דבר כזה ערך כלכלי לאדם, חיי אדם הם ערך עליון.
אני לא חולק עליהם לגמרי אבל האם זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה יש דילמה לגבי חיי אדם לעומת
רווח כלכלי? האם זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהשוו בין חיי אדם לבין כסף?
האם אנחנו לא יודעים שסיגריות גורמות למחלות כמו סרטן לדוגמא? האם אנחנו לא יודעים שסיגריות גורמות
למוות? לפי מחקרים 22 בני אדם מתים בישראל כל יום בעקבות הסיגריות (8000 בשנה), 800 מתוכם
בעישון פסיבי.
ממשלת צ'כיה שמה לב בעבר ששיעור המעשנים במדינה שלה הוא גבוה. לאחר בדיקה שביצעה המדינה היא
גילתה שהמדינה מרוויחה 147 מיליון דולר בכל שנה בגלל אחוז המעשנים הגבוה במדינה. הסיבה לכך?
אנשים מתים בעקבות הסיגריות, דבר שחוסך כסף רב למדינה. איך צ'כיה פעלה? היא הורידה את מחירי
הסיגריות ובכך הביקוש לסיגריות עלה. ובכסף שהרוויחה מכך היא חיזקה את החינוך,תרבות,בריאות ובכך
הדבר עשה טוב לרוב האנשים במדינה. צ'כיה בחרה בדרך התועלתנית.
דוגמא נוספת היא הפלאפונים הסלולרים. מחקרים רבים גילו שיש קשר בין הקרינה הסלולרית לבין סרטן.
אך האם אנחנו מפסיקים להשתמש בפלאפונים הסלולרים? להפך, רק מגבירים את השימוש. הסיבה לכך?
גם רווח כלכלי של חברות הסלולר ושל המדינה ובנוסף הרווח האישי שלנו מהנוחות בשימוש בפלאפון הנייד.
גם פה נקטנו בשיטת התועלתנות.
דוגמא נוספת שממחישה כמה אנחנו יכולים לחשב חיי אדם בשווי כסף היא life statistical of Value או
בקיצור VSL .לכל משרד ממשלתי בארצות הברית יש ערך חיי אדם. למשל במשרד התחבורה יש ערך חיי
אדם של 4.6 מיליון דולר. המשרד נתקל בסיטואציה שבה הוא גילה שהוא יכול להציל 44 אנשים בשנה אם
הוא ישקיע 325 מיליון דולר בשנה בצפצוף ברכב כאשר הנוסע במושב האחורי אינו חוגר חגורת בטיחות.
בחישוב מהיר זה אומר שיעלה למשרד התחבורה 4.7 מיליון דולר כדי להציל כל אדם מתוך ה44 בני אדם
שהם יצילו. העלות עולה על ערך חיי האדם לכן משרד התחבורה בארצות הברית לא התקין צפצוף ברכבים.
הקורונה היא מחלה מסוכנת ומאוד מדבקת, באיטליה מתים מאות אנשים בכל יום, ויש להיזהר מאוד מכך.
אני לא אומר שצריך להתעלם מהקורונה, אך למה דווקא הפעם מוכנים לוותר על כל כך הרבה דברים מבלי
להתחשב בהשלכות מטרידה אותי. העולם נתקל בהרבה סיטואציות קשות. למה דווקא הפעם אזרחים מוכנים
לוותר על חוקי יסוד? מוכנים להסתגר בבתים? מוכנים אפילו להיכנס לסגר כללי דבר שמזכיר תקופות בעבר
שאנחנו רק מנסים לשכוח. האם הפאניקה מניעה אותנו? האם תחושת האחדות העולמית שכולנו מתמודדים
עם בעיה אחת ביחד? לדעתי חשוב להעלות את השאלות הללו.
לדעתי, יש לבחון את ההשלכות העתידיות של ההחלטות של הממשלה ביחס לקורונה. צריך למצוא פתרון
אמצע (אולי לשים בבידוד רק את האנשים שהם בסיכון גבוה). ברוך השם עד עכשיו עדיין אף אחד לא מת
בישראל מוירוס הקורונה אך לגבי ההשלכות העתידיות העתיד לוט בערפל. ישראל פועלת באופן שכל כך
מאפיין אותה בחשיבת ה"יהיה בסדר" ולכו תדעו אולי גם הפעם זה יעבוד. רק בריאות לכולם.


מה דעתך על מאמר חשוב בנושא הקורונה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כההשלכות של הקורונה,כלכלה,כלכלה לאחר הקורונה,קורונה,מה יקרה לאחר הקורונה,כלכלת ישראל,כלכלת העולם לאחר הקורונה