זהיר בממון חבירו

שלום אורח התחבר / הרשם

לוח הבקרה הודעות יצירת מאמר

משפחה

הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!

זהיר בממון חבירו

כשנזדמן פעם ר' ישראל מסלנט לעיר ורשה נכנס לבקר את האדמו''ר ר' יצחק מאיר מגור. הרבי כבדו מאוד ושוחח עמו רבות בדברי תורה כשנפרדו יצא הרבי ללוות את אורחו החשוב עד הרחוב. השמועה עברה חיש מהר בין החסידים והתקבצו כולם לראותו ולהתברך מפיו

נכנס ר' ישראל לביהכ''נ להתפלל מנחה ובית הכנסת התמלא תיכף מפה לפה בחסידים ואף מחוץ לביהכ''נ הצטודדו חסידים רבים. ומה מאוד השתוממו החסידים בראותם שהגאון הליטאי מקצר מאוד בתפילתו וגמר אותה עם הראשונים בבית הכנסת ר' ישראל הבחין בתמיהתם ולאחר התפילה הסביר להם ראיתי שאנשים רבים באו הנה להקביל את פני ואף בעלי מלאכה עזבו את מלאכתם ואם אאריך בתפילה נמצא אני מבטלם ממלאכתם והריני גורם חלילה הפסד לממון ישראל...

מעשה היה ונזדמן ר' ישראל יחד עם אחד מגדולי הדור לאחד ממעיינות המרפא כל יום היו יוצאים שניהם אל המעין לשתות ממימיו המבריאים והיה אותו גדול נוסע במרכבה ואילו ר' ישראל היה מהלך ברגל באחד הימים שנסע אותו גדול במרכבה אל המעין פגש שם ברבי ישראל המהלך ברגל והציע לו לעלות ולשבת איתו במרכבה ר' ישראל סירב לעלות על המרכבה חשב הרב שסירובו הוא שמא יש שעטנז במושב שבמרכבה ואמר לר' ישראל בעניין חשש שעטנז אפשר בודאי לסמוך על בעל פנים מאירות שפוסק שאין בכך איסור שעטנז השיב ר' ישראל אכן בחשש שעטנז אפשר בודאי לסמוך על הפסק של בעל הפנים מאירות אולם חשש גאווה מה תהא עליה ?

אין אדם מת מסיבת רעב ועניות כי אם מחמת כבוד ויהירות { ר' ישראל מסלנטר } .
מספרים על אדמו''ר וגאון אחד שהיה מתרחק מאוד מאוד ממידת הגאווה וכל כלי ביתו היו פשוטים וצנועים פעם הביא לעשיר אחד מתנה מנורה של נחושת מצופה בכסף { נברשת } ומסרה לרבנית { אשתו } כשחזר בעלה הגאון מביהמ''ד הביתה מצא את המנורה המבריקה והמבהיקה על השולחן שאל בתרעומת מי הביא כלי כסף זה לתוך ביתי כדי להתגאות בו ? ענתה האשה רבי רק הציפוי הוא של כסף אבל גוף המנורה נחושת אם כן הוסיף הרבי להתרעם הרי יש במנורה זו גם גאווה וגם שקר .