מועד הגמילה קרב ובא, התכוננו לתקופה הזו כבר כמה חודשים כשקנינו לקטנה סיר. הסיר שמסתובב לכל מיני חדרים בבית, מקבל כינויים ושמות, הפך למשחק עבור הקטנה, למלא אותו במשחקים, גומיות לשיער, טישו וכל הבא ליד.
כעת הסיר לאט לאט נהיה משמעותי יותר, הקטנה מבינה שלסיר יש מטרה. אנחנו יושבים ומספרים, אפילו את הספר על הסיר מספרים. הקטנה אומרת שוב ושוב כמה זה חשוב, אנחנו יושבים אתה ומדגימים, עושים קולות, שרים שירים, פיפי בסיר זה משהו לפנים.
אחרי ההצגות וכל התרגולים, הקטנה מתיישבת על הסיר, חוזרת על החיקויים, עושה פרצופים מאומצים, אומרת עוד כמה מילים, וככה אנו יושבים מולה, ממש בישיבה, מחכים שהקטנה תוציא איזו מנה.
והיא יושבת וכאילו מתאמצת, לעיתים עושה לנו פוקי, ובסוף?... הסיר נשאר יתום וריק בעוד שאר הבית מתרטב, על הספה הקטנה, על הפרקט, באמבטיה, במיטה, מורידה את הטיטול לבדה לרצונה בלי שביקשנו, מתלהבת כמה פיפי היא יכולה להוציא ... אבל שוב, לא בסיר ולפעמים גם לא בטיטול, כל מקום אחר מעניין יותר.
והנה הערב הגיע, החצי חוזר מהעבודה שניה לפני שאני מכניסה את הקטנה לאמבטיה ולשינה, הקטנה כבר בלי טיטול, מסתובבת בבית כמעט ללא בגדים, החצי שואל מתוך הרגל אם היא רוצה לעשות בסיר, הקטנה מתלהבת, את הסיר לסלון סוחבת, מתיישבת מולנו, מלאת גאווה, שפע פרצופי התאמצות היא עושה, בעוד החצי ואני שכבר רגילים שהסיר בסוף נשאר נקי ואת הפיפי היא שוב משאירה לאמבטיה... הפעם היה זה אחרת, בעוד אנחנו מדברים ומשלימים חוויות מהיום, הקטנה .. שישבה לה על הסיר... השמיעה רשרוש נוזלים שלא נשמע טרם בסיר... הפיפי שיצא, ההתלהבות של הקטנה, חיוך של גאווה.
הקטנה סוף סוף למדה, פיפי עושים בסיר.
כך חשבתי, איזה יופי, כבר התקדמות והנה הגענו לאמבטיה והקטנה לא וויתרה וקצת מהפיפי שמרה למקום הקבוע שלה.
אם כן, הגמילה רק בתחילתה, מצפה לנו תקופה מעניינת, מצחיקה ולא קלה, המגבונים כבר מוכנים, הסמרטוט גם הוא, חסר רק דלי זמין עם מים ושפע סדינים למיטה. גמילה? אנחנו בהכנה!