(לכל הSJW למיניהם אין לי כח להיות פוליטקלי קורקט אז מעכשיו אני אומרת שבשום מאמר אני לא מתכוונת לזלזל או לפגוע באף אדם. קריאה מהנה)
אם הגעתם לכאן אתם בטח מחפשים את האמת, ורק את האמת.
למה?
כי לרוב אנחנו חושבים שכשנדע את זה הסערה תשקוט; השאלות בראש יענו והכל יהיה טוב יותר. 
לפעמים החיפוש הזה מתיש. אני זוכרת את עצמי בתקופה בה ידעתי שאני מאמינה ב... נקרא לילד בשמו; אלוהים. חילוניה, חזרתי בתשובה, ואז בשאלה. לא אלאה אתכם יותר מדי בפרטים, הסיבה שדיברתי על זה היא כי חיפשתי את האמת.
אמת אובייקטיבית איזה יפה זה נשמע. כשנכנסתי עמוק לתוך הדת בנבכיה מעבר להתרגשות הגואה והשכל שלא ידע מנוח, היה בי תמיד קושי להאמין באמת זו. האמת האובייקטיבית והמוחלטת הזו. היהדות לפעמים אילצה אותי (מהחוייה שלי לפחות) להאמין לא רק אמונה שכלית - אמונה תמימה בדת. שהיא בעצם אומרת- תאמיני כי זה האמונה הנכונה לך. לחן.
וכשהסתכלתי סביב לא יכולתי להאמין בטוטאליות הזו, שדורשת ממני להסתכל על חילונים או אפילו חוזרים בשאלה כאנשים טועים. אמת הייתה מוחלטת. היא הייתה דרך ה', וכל הסולד ממנה אין הוא מאמין דתי.
הסיבה שנכנסתי אליה מלכתחילה  היא החוסר טוטאליות המגביל אותנו. בני אדם חושבים פשוט- אני רוצה את האמת. מן הסתם יש כזאת! איך ייתכן ושנינו צודקים כשדעותינו מנוגדות? איך יתכן שעל כל תשובה של דתי יהיה אתאיסט שידבר ולהפך? אבל בתוך כל הבלאגן הבנתי.
אין אמת כזאת. או במילים אחרות, יש הרבה אמת.
קחו רגע.
אנשים שמבינים קצת את הפילוסופיות הפוסט-מדרניות לא מתרגשים לקרוא שורות אלה, אבל בעבורי זה היה שינוי. שבירת יסודות שגיליתי לבד.
ברגע שאתה מקבל את זה שאין אמת (או שיש אחת איפשהו אבל אין סיכוי שהיא גלויה לנו בצורה זכה ואז who gives a shit ), אתה מבין שתפיסת המציאות שלך צריכה סיבוב של 360 מעלות. או 180 יותר הגיוני? 
לא יודעת, אני לא טובה במתמטיקה וזה גם לא הנושא.
העניין הוא שאין מציאות, יש רק חוויה. רק הרגשות שלך שמשפיעים על ההחלטות.
תחליט להיות דתי,חילוני, רפורמי, גמל - זה לא מגיע ממקום אחר חוץ ממך. וזה מה שנכון לך אם אתה מרגיש מבפנים שזוהי האמת שלך.
אז ברגע שהוצאנו את השטות הזאת שנקראת אמת אובייקטיבית מהלקסיקון, והבנו שאי אפשר להילחם עבור צדק, ושאין נכון ולא נכון, טוב ורע הגדרות אנושיות למדיי בדיוק כפי שמוסר הוא - העולם הוא כאוטי במקצת.
המוח שלנו כלי אנושי ומצומצם. הוא דורש היגיון. לרוב אנחנו באמת מאכילים אותו בכזה, ומשכנעים את עצמנו בהישענות על כל דבר, בין אם זה דת, מדע או פאנדומים על הארי פוטר.
וזה בסדר לחלוטין, כי אם לא נעשה את זה, אם לא נשליך אמונה על משהו זה לא יגמר.