הן מלאות בקלוריות, עסיסיות וטעימות- גם כטריות וגם כמיובשות. התאנים- החטא המתוק, זאת כולם יודעים. אך יש דבר אחד שבטוחני שרובכם לא ידעתם- הן מכילות צרעות (!!!). אם תבקעו תאנה בעודה בתהליך ההבשלה, תגלו שהיא מלאה ב"אוצר" של צרעות קטנות. נשמע לכם שקרי? לקוח מסרט אימה? אז זהו- שלא. בדיקה קטנה של הנושא ואיך למעשה נוצרות תאנים תסביר מדוע עובדה זו, אף שמטרידה ומאוד לא מעוררת תאבון, נכונה בהחלט. כדי להבין את התהליך צריך לדעת שכל צמח זקוק למאביק כדי להתרבות- זו הצרעה במקרה שלנו. ההאבקה מתבצעת על ידי העברת האבקנים מצמח תאנה זכרי לנקבי. מכיוון שהתאנה היא ממין פיקוס, שאבקניו ופירותיו מוחבאים בתוך תפרחתו, היא מהווה מחסה מושלם לצאצאיה של הצרעה, ומנגד- צרעת התאנה היא זו שאחראית על האבקת התאנה והתרבותה. מערכת יחסים זו נקראית סימביוזה. גם הצמח וגם הצרעה נהנים ממנה. אף אחד מהם- לא התאנה ולא הצרעה- יוכל להתקיים ללא האחר. התהליך הוא כזה- עצי התאנה מתחלקים לשניים- עצי זכר (קפריפיקוס) ועצי נקבה. תאני עצי הנקבה אכילים, ותאני העצים הזכריים לא. מה שאנו קוראים לו תאנה הוא יותר פרח הפוך שכל איברי הרבייה שלו שוכנים בתוכו. אם צרעה נקבית נקלעת לעץ זכר היא תמצא פרחים זכריים המושלמים להטלת ביציה. הזחלים שיצאו מהם יהפכו, בסופו של דבר, לצרעות נקביות וזכריות. הזכרים מכלים את שארית חייהם בחפירת מנהרות יציאה. הנקבות יוצאות ממנהרות אלו, ועפות בחיפוש אחר תאנה חדשה, כאשר הן נושאות עליהן אבקנים. אם צרעה נקבית זו תקלע לעץ נקבי, ותחל לנסות להגיע לבסיס הפרח, היא תתקע בעמודי העלי הארוכים שיקשו עליה ויגרמו לאפיסת כוחותיה ולמותה, לא לפני שתאביק את הפרח עם האבקנים שעליה. כך או כך- כל תאנה, בין אם הינה תוצר של קפריפיקוס או שמא של עץ נקבה, תכיל לפחות צרעה אחת, אם הואבקה ביולוגית. אז למה אנחנו לא רואים אותן? התאנה, במהלך הבשלתה "מעכלת", למעשה, את הצרעה על כל איבריה על ידי הפרשת האנזים "פיסין" שמפרק את גוויתה לחלבון. כך הצרעה הופכת לחלק מהפרי ואין אנו מסוגלים לחוש בה. נשמע מטריד? אולי. אבל חשוב שלא לצאת מפרופורציות. ראשית, בארצנו רוב התאנים הטריות הן תוצר של גידול ללא מעורבות צרעות, אך עדיין ישנו חשש לנוכחות חרקים אחרים. לכן, מי שמטעמי דת או אורח חיים (צמחונים וטבעונים) מפריעה עובדה זו, כדאי שיבדוק את הפרי ביסודיות לפני שיחל באכילתו.