זו תקופת האביב, מזג האוויר מתהפך, כך גם את, כהרגלך. יש לך את כל הסיבות שבעולם לחזור הביתה אנרגטית וחופרת לחצי, את תמיד תמצאי סיבות להיות חסרת סבלנות למה שצריך לעשות, את תשני את מצב הרוח שלך בשנייה רק בגלל מילה קטנה או מבט. את כמו האביב, פורחת בשנייה ורגע אחר כך תגיע רוח חזקה ושוב תבלגן לך את הפוני. את נמסה כשהקטנה קופצת עליך ומנשקת אותך מיליון נשיקות וחיבוק מוחץ ושניה אחר כך היא שוב מפספסת את הסיר את אומרת אוי, הקטנה צוחקת, היא שוב מורידה גרביים ונוגעת בדברים שאסור לה, את צריכה לחנך אבל לפני שניה היא נתנה לך נשיקה. קשה לך עם הדואליות של הנתינה וחופש האהבה לבין הגבולות שאת צריכה להציב לה כדמות סמכותית. בכלל יש לך בעיה של חוסר חופש.

את בעצמך עוד ילדה, כולם מתעקשים לקרוא לך כך ואת רגילה ומתייחסת לעצמך כזו לעיתים, רוקדת עם הקטנה שירים מהMTV  וגם לבד מול המראה ולפעמים כשאת נוהגת הביתה את זזה עם הראש מצד לצד עם המוסיקה ולרגע שוכחת שאנשים מסתכלים, מבט קטן על הנתיב השמאלי, מחייכים לך וצוחקים. קלטו אותך רוקדת באוטו, את נבוכה וצוחקת.

מולך עוברת מתבגרת במיני, קצת קריר היום, אבל נראה שלה זה מאוד נוח, את חושבת על עצמך בלבוש מינימלי וקצת מתביישת, חושבת על הרגע בו תהיי אם למתבגרת ואיך זה יהיה, את קצת מפחדת מהגיל הזה שבו עושים הכול ורוצים הכול. קודם עושים, אחר כך חושבים. לומדים.

והזמן שלכם ביחד שוב לא נראה באופק, יש לכם שעה ביום שאתם נפגשים, שני חצאים משלימים. ובמבט על כל השבוע את לא זוכרת זמן ביחד או זמן משפחתי עם ארוחת ערב, פעם את נשארת בעבודה, פעם לימודים, פעם אחרת חזרות להופעה ועוד פרויקטים. בעל ואישה בהגדרה, המסגרות מחייבות השקעה, לפחות אתם ישנים באותה מיטה.

סיכמתם שביום שישי הקרוב תנקו ביחד לפסח בזמן שהקטנה תהיה בגן. ארבע שעות שלכם ביחד שבהם לא תיסעו לים לטייל ולא לארוחת בוקר מפנקת, אתם תנקו את הבית, הגדרה חדשה לזמן זוגי ואיכותי, אולי בסוף גם יהיה נקי.

והנה את לבד, יש לך שקט, יש לך מיליון משימות ודברים לעשות, את לא כל כך לא יודעת ממה להתחיל ומה קודם ומה למתי, שקועה בין דברים. המחשבות מתפזרות. חופשת האביב מתקרבת,החברה יוצאת לחופשה מרוכזת. יש כבר תכניות ויש גם הזמנה לליל סדר, בקרוב תגיע עוד תקופה, שכבות שכבות של תקופות. טובות יותר, טובות פחות. את שוב צריכה להוכיח את עצמך, הגיעו מועדי הבחינות של הסמסטר, את מפחדת לחשוב ששוב יהיה לך קשה להתמודד עם 3 בחינות גמר ואת לא בנויה למועדי ב'.

הלפטופ שקיבלת מהעבודה מונח לידך, את עדין בלאפ טופ שלך, חושבת איך כדאי להתנהל טכנולוגית עכשיו. כעת  את מרגישה קצת עבד מושלם, החיבור הכמעט אחרון שיחבר אותך לעבודה בכל זמן אפשרי. תתמודדי, את ביקשת, את קיבלת, לא הבטיחו לך הנחות.

את מסיימת את היום עם מילים שלא מתאגדות אחת לשנייה, מפוזרת כזו. יש לך שיר שנדבק לך בראש מהבוקר ודווקא עכשיו יש מסיבה בבית ממול, די רועשת וחזקה ואת לא שומעת את מילות השיר שלך ומסתפקת בערבוב שעושה לך סלט בראש.  מחשבות על מסיבה של בני הנוער והחופש שלהם לעשות מה שהם רוצים לבין הלילה שאת כל כך רוצה לישון היטב ובשקט כי מחר את שוב יוצאת מוקדם לעבודה.

יום רביעי היום, יום האולסטאר, לפעמים כל כך בא לך פשוט ללכת יחפה.