שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
gilad_shalit

קונפליקטים וגעגועים של אמא


האלכימאית משתפת, על אמהות, חינוך וחיבוק. משהו, שאמא של גלעד מתגעגעת אליו...
השעה 4. אני בדרכי הביתה מהעבודה, עוצרת בקניון הקטן ליד הבית, נגמר החלב בבית והקטנה מאוד אוהבת את הבקבוק שלה לפני השינה, אני אהיה האחרונה שתמנע זאת ממנה. עצרתי, קניתי, התעכבתי בעוד כמה דקות ונסעתי לאסוף אותה מהגן.
 
לראות אותה, רצה אלי בזרועות פתוחות, מקפצת על שתיה רגליה, שיערה אסופה בקוקיה, מחבקת וצועקת "אמא, לגן שעשועים" אלה רגעים קטנים של אושר. רגעים של אושר, אם וביתה.
את הזמן האישי והיקר שלנו ביחד בילינו בגן שעשועים, זה שהיא כל כך אוהבת, בבית, חיממתי לה אוכל, זמן ארוחת ערב. ישבתי איתה בשולחן, אכלנו. היא שוב שיחקה עם האוכל, אני שוב התעצבנתי והשתדלתי לשמור על איפוק, לחנך, להסביר, להציב גבולות.
הבטחתי לה קינוח בסוף הארוחה, הבטחתי וקיימתי. גם אחרי שכל הגלידה נזלה על הפרקט בסלון, ניקיתי בשקט, הסברתי שוב שזה לא נעים לי הבלאגן שהיא עושה, היא צחקה ורצה בכל הבית, לא ממש "שמה עלי"
יש לקטנה שלי משחקים שהיא אוהבת במיוחד, לא הלגו המיוחד שלה, לא הספרים הרבים שיש לה, לפעמים אפילו לא שפע הבובות שיש לה. הילדה אוהבת משחקים פשוטים, לק בכף וסיר, לנקוש ולתפוף, היא אוהבת לשחק עם אטבים ולפזר לי את כל הדברים מהתיק.
אז ישבתי איתה על הרצפה, שיחקנו ביחד על הפרקט הנעים, הקטנה רצתה אטבים, אז הבאתי את הקופסה. שפע אטבים שהיא אוהבת ליצור מהם עיגול גדול של שמש. חשוב שהאטבים יהיו צמודים אחד לשני בזווית מסוימת שרק היא קובעת, חשוב שיהיה סדר מסוים לאטבים ולא כל אטב יכול להיות אחד ליד השני. עקשנית.
היא אוהבת את הקרבה שלי, כשאני יוצרת לה את שמש האטבים האישית שלה, וכשהשמש מוכנה, צבעונית ועגולה, הקטנה מבקשת ממני עוד שמש. מפזרת את האטבים ואנחנו מתחילות מחדש...
 
הקטנה שלי, לעיתים מרגישה גיבורה גדולה, מודעת לגבולות ולמתיחת הגבולות שלה, מנסה אותנו ללא הפסקה. בערב, כהחצי כבר היה בבית, היא פיזרה את האטבים, מרשה לעצמה. כשביקשנו לסדר היא סרבה, ענתה לנו ב"לא" תקיף ומלא הבנה. זהו רגע קשה של חינוך, לא לתת לה את שלה, להציב את הגבולות ולעמוד בהם.
לבסוף הקטנה הרימה את האטבים והחזירה את כולם לקופסה. החצי ואני מסתכלים אחד על שני בחיוך גאה, עוד משימת חינוך קטנה עברה עלינו, הפעם הצלחנו, לעומת עשרות הפעמים שלא הצלחתי לבד.
 
ערב, אמבטיה, משחקת עם ברווזים, אוהבת צורה מסוימת שהמים זורמים על ראשה כשאני חופפת לה את השיער, אני שרה איתה ביחד "כשאני נקי, אני מותק" היא ממשיכה ושוטפת ידיים. לובשים את הפיג'מה, נשיקה וחיבוק, עוברת לידיים של אבא ולבקבוק החלב המתוק.
 
לילה טוב לנסיכה, אבא יספר לך סיפור על חמור, חלומות נעימים, על כלב והרבה חברים, ואם יפול לך האף באמצע הלילה רק שתדעי שהוא נמצא במקום, מתחת לעיניים ומעל הפה.
 
אוהבים אותך, אמא ואבא.
 
בזמן שהחצי הרדים את הקטנה, התפנקתי לי על כוס קפה  שהחצי הכין לי, ישבתי מול הטלוויזיה וראיתי חדשות. שונאת לראות חדשות, זו תכנית של זקנים, יש שם רק חדשות רעות, מלאות פסימיות ורק מעצבנות עוד יותר. היתה כתבה על גלעד שליט, צפיתי, התעמקתי, הקשבתי. גלעד בשבי, המשפחה היא רק בהגדרה, לגלעד יש אמא ואבא שלא מתפקדים, אין ארוחות ערב, אין משחקים, גלעד, כמה גדול שרק לא יהיה, לא נמצא לצידם בערב בבית, גלעד... במקום לא נדע.
 
צבט לי בלב, כאב לי לראות את זוג ההורים שכבר אינן מראים חיבה ואהבה, זוג הורים מלאי עצבים וכעס, אמא אחת שכואב לה הלב על הגעגוע הצורם לבנה. 
 
ואני? אני מקטרת. על הבלאגן שהקטנה עושה בבית, שהיא שוב לא אכלה היטב. אני מסיימת את היום ומבינה,אני ברת מזל ומה שיש לי ממש אינו ברור מאליו. שיחזור כבר גלעד, אמא ואבא מחכים לו, הם צריכים חיבוק.


מה דעתך על קונפליקטים וגעגועים של אמא ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת אנה ב 13/06/2011 00:02פוסט מרגש... אני אוליי עוד לא מבינה עד הסוף כי לי אין ילד, אבל עם פוסט כזה קשה שלא לרצות אחד. מאחלת לך שהקטנה תביא לך עוד הרבה נחת :)תגובה לתגובה

ידוע כגעגועים,גלעד שליט,אמהות,קונפליקטים של הורים