ההשפעות השליליות של הגירושין על הילד נובעות משתי מקורות שונים. חוץ מעצם הההרגשה שהוא נקרע משני ההורים, הילד נפגע גם מהסכסוך שנלווה לגירושין. למעשה, הסכסוך של ההורים הוא הגורם העיקרי לתגובות השליליות של הילדים, כך שאם אתם רוצים להיטיב לילדיכם כדאי לסיים את הסכסוך ביחד עם הגירושין, ובכך לחסוך מהם חלק כבד זה. יתרה מזאת, למעשה אם ההורים מסוכסכים באופן תמידי,והגירושין יפסיקו את הסכסוך,  כך שיתקיימו יחסים חיוביים בין ההורים, אלא שהם יהיו ממרחק בטוח זה מזה, יהיה אפילו כדאי מבחינת הילד לבצע את הגירושין, שכן הפסקת הסכסוך תתרום לו יותר ממה שיקלקלו הגירושין.  מבחינת גיל הילד, גיל הגן הוא הגיל הרגיש ביותר לגירושין. בגיל זה הילד כבר גדול מספיק כדי להבין את מה שקורה, אך עדיין לא בשל להבין שסיבת הסכסוך והגירושין לא קשורה אליו. כתוצאה ילדים בגיל זה מרבים להאשים את עצמם בגירושין. אופן הביטוי של מצוקת הילד שונה בין בנים לבנות. אצל בנים בגיל בית הספר  מסתמנת ירידה זמנית בהישגיהם בלימודים, והם נעשים תובעניים יותר וצייתנים פחות כלפי ההורה האפוטרופוס. אצל בנות  תגובות אלה נצפות הרבה פחות, ולכן בעבר חשבו שהן מקבלות את הגירושין בקלות רבה יותר. האמת היא שחומרת הפגיעה הנפשית שווה בין בנים לבנות, אלא שבנות נוטות יותר לחרדה, עכבה והסתגרות,- תגובות פחות בולטות ופחות מפריעות לחיי היומיום של ההורים, אך לבטח לא פחות חמורות למצבה הנפשי של הילדה, לכן, למשל, בגיל ההתבגרות  עולה הסיכון בקרב מתבגרים ממשפחות גרושות לסמים ואלכוהול במידה שווה בין בנים לבנות. אמנם גם בגיל זה נמצאים הבדלים בין בנים לבנות. בנים נוטים לבעיות התנהגות, בזמן שבנות סובלות יותר מקשיים בלימודים, מצוקה ואי שביעות רצון מהמצב המשפחתי. בנוסף, נערות מתבגרות ממשפחות גרושות  נוטות להתנהג בפתיחות מינית יתרה, התנהגות מגרה וכדומה. דבר זה כנראה נובע מזה שהנערות הסיקו עקב הגירושין כי ההצלחה בחיים תלויה בהצלחה עם גברים, אמנם בהיעדר נסיון עם מודל גברי במשפחה, גישתם נהיית לעתים קרובות לא נאותה. לסיכום, תחשבו על כל האמור לעיל לפני שאתם מתחילים את התהליך, ובעיקר תבינו את ילדיכם ואת התנהגותם לאחר הגירושין- חוסר אימפתיה תגרור להתדרדרות מעגלית ביחסי הורה-ילד!  תגובות שפחות תת   אלה שבנות נוטות יותר לחרדה, עכבה והסתגרות