מה הסיכוי של ספינה שנסחפת לגורלה באוקיאנוס האטלנטי להגיע לניו-יורק? התשובה היא שהסיכוי לכך קטנטן, אך קיים. ומה הסיכוי של ספינה כזו להגיע לניו-יורק, למיאמי ולליסבון? מבחינה מעשית הסיכוי אינו קיים כלל. כדי לא להפוך לספינה כזו בחיים, חשוב שהאדם המתפתח יציב לעצמו מטרות ברורות וינוע לעברן. רשימת מטרות ברורה מעניקה כיוון, מוטיבציה, ואף השראה (מדוע הסוסים רצים מהר יותר כשהם מזהים את הדרך לאורווה?). חיבור וכִוונון של רשימת המטרות היא משימה יסודית להתפתחות, והיא משימה אישית. מטרות רבות תלויות במאפיינים אישיים, בתחום העיסוק ובעולם הפעילות המסוים; יחד עם זאת, מטרה אחת, לא רק שמתאימה לכל אדם בכל מצב, אלא שהיא מהווה מועמדת מתאימה להצבה מיידית בראש כל רשימת מטרות אישית.
            איזו מטרה חשובה עד כדי כך שניתן יהיה להציבה בראש כל רשימת מטרות אישית? הקורא הנבון מבין שמטרה שכזו חייבת להיות קשורה בדבר בסיסי שיש לכל אדם. ואכן, לדַבר הבסיסי הזה קוראים "גוף" (במכוון לא כתבתי "הכי בסיסי", כי לא אתווכח כלל אם מישהו יגיד שהדבר הכי בסיסי הוא הנשמה). למרות שההתפתחויות הטכנולוגיות עלולות לגרום לנו לשכוח, אנחנו עדיין נולדים בגוף, חיים בגוף, גרים בתוך גוף – ולא משנה מה הכתובת שלנו – ופועלים מתוך גוף בלי קשר לעיסוק שלנו (עכשיו הגוף שלי יושב, נינוח, על כרית שהנחתי על כיסא והאצבעות שלי מקלידות את המילים האלה). ולא רק שאנחנו גרים בתוך הגוף, אלא שהוא משפיע על כל היבטי הקיום שלנו: הפיזי, הרגשי, המנטאלי והרוחני. תרגום של התובנה הזו למטרה יהיה: שמירה ו/או שיפור בריאות הגוף והכושר הגופני.
            למה לקבוע את הבריאות ואת הכושר הגופני בראש רשימת המטרות? ראשית, נזכיר את הקלישאה "הכי חשוב זה הבריאות". לא תמיד קלישאות נכונות, אבל יש סיבות טובות לכך שהן נפוצות. שנית, הקפדה מאוזנת על הבריאות ועל הכושר הגופני היא משימה פשוטה שמבטיחה הישג ודאי. ההישג הזה לא תלוי בגורמים חיצוניים כגון, מספר הקונים, המצב הכלכלי, או אהבת הקהל. בעוד שבתחומים רבים השקעת אנרגיה יכולה להסתיים ללא תוצאות, ואפילו בהפסד, התחום הגופני יעניק לנו תחושת הישג שתחלחל ותשפיע על ביצועים אחרים (הצלחה מושכת הצלחה). התחושה שהזמן פועל לטובתנו בכל מצב – שהרי אנחנו משמרים ומשפרים את מצבנו הגופני – חשובה ומחזקת, במיוחד בתקופות פחות מוצלחות.
           שלישית, הגוף נוכח בכל מערכות החיים: בקריירה אנחנו עשויים להידרש לריכוז, בהירות מחשבה, שיקול דעת וקבלת החלטות טובה. כל אלה אינם מנותקים ממצבנו הגופני. במרבית העיסוקים נדרשים מפגשים פנים-אל-פנים, כמו בפגישות עבודה. כידוע, הפנים אינן מנותקות מהגוף, כך שהמפגש הוא בעצם גוף-מול-גוף, והרושם שאנחנו יוצרים משפיע על היחסים, ההרגשה ואפשר שגם על ההכנסות (אומרים שאלוהים רואה פנימה, אך בני-האדם עדיין רואים בעיקר את החוץ). מעבר לכך, אין צורך להרחיב על הקשר המשמעותי בין הגוף להיבט הנפשי-רוחני של החיים ולתחום היחסים והאהבה – שלא לדבר על מציאת אהבה. סיבה רביעית ואחרונה, היא שהעברת הגוף למקום הראשון ברשימת המטרות, תוסיף לנו בוודאות חיים לשנים ואפשר שתוסיף לנו גם שנים לחיים (לקבל כסף זה דבר יפה; לקבל עוד זמן זה דבר שאינו מובן מאליו).
           לאחרונה מיקדתי את רשימת המטרות האישית שלי לחודש אחד לטובת פרויקט חשוב. אני רואה את החודש הזה כ"חודש מקפצה" (או באנגלית, נאמר, A Month of Power). כמה שהפרויקט הזה חשוב לי, הנה תחילת הרשימה הנוכחית שלי (כתובה ומוכנה לעיון בכל בוקר):
 

= אני ערני ומודע, ממוקד ומתמיד =

           לפני המטרה שקשורה לגוף קבעתי את ההתכוונות לאופן העמידה שלי בעולם, ברוח ובחומר, בפנים ובחוץ, כי מכאן בוקע הכול. ומייד אחר כך, סעיף "בריאות וכושר גופני", ורק אחר כך - ההיבט הנפשי-רוחני, האהבה-יחסים והקריירה. הסיבה שהמטרות מנוסחות בגוף ראשון יחיד - בעוד שמטרות מכוונות בעצם לעתיד - היא שהמטרות העתידיות מושגות היום, ושבניסוח כזה כוח ההשפעה על המוח גדול יותר (לפחות אומרים שכך "מחקרים מראים").
           איך זה נראה בפועל בחיי? בכל בוקר אני שותה כוס גדולה של מים ויוצא להליכה. אחרי 20 עד 30 דקות אני עוצר לבצע תרגילי מתיחה וכוח פשוטים וחוזר לביתי להתחיל את החלק הבא של היום. זה נשמע פשוט, אבל מספיק שלושה-ארבעה שבועות כאלה, כדי לשפר את ההרגשה ואפילו את המראה. אני מאחל לעצמי להתמיד בכך לאורך שנים ארוכות. מעבר לטקס הבוקר הזה, יש לי תוכנית מתונה אחרת של ריצה ושחייה, אבל מבחינתי המטרה של השמירה על הבריאות מושגת כבר לפני השעה שמונה בבוקר. באופן עקרוני, מוטב לכל אדם לבחור את הפעילות הטבעית והמתאימה לו. כל אחד יכול לתרגל תרגול פיזי באופן יומי, גם אם זה רק הנעת המפרקים, חיזוק האצבעות, מצמוצים ותרגול שרירי העיניים במקרים הנדירים שבהם זה כל מה שהאדם יכול לעשות. כדאי לבצע פעילות שאוהבים, רצוי כל יום (כך האימון הופך להרגל ונחסכת הוצאת האנרגיה על תכנון ומעקב; במהלך הליכה אפשר גם למדוט, להתכונן ליום ולבצע פעולות נוספות) ורצוי מאוד בשעות הבוקר (השלמת משימה אמיתית כבר בתחילת היום משפיעה על המשך היום).
            ייתכן שלאחדים התיאור הזה עשוי להישמע טוב מדי, או להעלות שוב את רשימת האילוצים והקשיים (אני נמנע מלומר "תירוצים"). אין ספק שהכול נכון. כל אחד אחראי לחיים שלו. חלק קטן מהאנשים מתחילים ומפסיקים כדי להתעורר מחדש במועד מאוחר יותר. רק חלק קטנטן מהאנשים מתמידים ונהנים מהתוצאות כאורח חיים. בהסתכלות מפרספקטיבה רחבה קיימות כל הסיבות להעביר את הטיפול בגוף לראש רשימת המטרות. ברגע שהפעילות תהפוך להרגל, במקום לצרוך אנרגיה, היא תפיק אנרגיה שתמלא תחומי חיים נוספים. אין כאן כוונה להיות ספורטאים תחרותיים (ספורט תחרותי אינו מאוזן ואינו בריא בעליל), אלא פשוט לחיות חיים טובים, בריאים ומספקים. שיהיה בהצלחה!
 

 
פשוט ולעניין: להבין, לעשות, לנצח!