סוף טוב עבור אלוהים

אתם יודעים מה אני לא מבינה? אני לא מבינה סופים עצובים, או במילים אחרות - מציאותיים. אני לא מחפשת משהו מציאותי, אני רודפת אחר הפנטזיה האידאלית בידיעה שהיא לעולם לא תתרחש אבל לא אכפת לי. מספיק לי להרגיש את תחושת הסיפוק והאושר כשאני קוראת על הסוף הטוב לו זכו הדמויות. מספיק לי למלא ולהגשים את דחפי האנושיים ולהתנתק מהמציאות לכמה רגעים. כמובן שזוהי הגדרה שונה לאושר, זהו אושר לטווח קצר. כמה שניות אחרי סוף הסיפור ממלאת אותי תחושת ריקנות נוראית של "מה לעזאזל אני אמורה לעשות עכשיו?", אני רוצה את הסוף של הדמויות, טוב עדיין לא את הסוף אבל אני חושקת בו, אני רוצה להאמין שאם אשאף וארצה מספיק חזק אז אצליח להשיג אותו, וזה מספיק לי.

מה שיותר גרוע מלהרגיש אכזבה לאחר שההבנה הכתה בך ודאגה להחזיר אותך למציאות זה סוף עצוב. אני שונאת את זה. מה רע בלתת לי טעימה מהבלתי אפשרי? למה המקום שאליו אני נמלטת כאשר המציאות קשה מנשוא גם מלא באמת העגומה?

לפני זמן לא רב קראתי סדרה שמאודדדדד אהבתי. כן, חוץ מהסוף. לקח לי שבוע לשכוח מהעיוות הנורא של העלילה. איזו מן סופרת מחליטה להרוג חצי מהדמויות הראשיות בספר? נכון, אף אחת אבל עם זה עוד הסכמתי להשלים. אך, בואו תספרו לי מה ההסבר האפשרי שיכול להיות מאחורי רציחת הדמות הראשית? כן, הדמות הראשית, הנעלה, הגיבורה מתה בסוף הסיפור תוך כדי שהצילה את כולם (והיה לה בן זוג).

עוד דוגמה שאני בטוחה שכולנו מכירים. אשמת הכוכבים. נכון, המוות בלתי נמנע בסיפור הזה אבל למה? אני לא מבינה למה זה צריך להיגמר ככה, אני לא מבינה למה אני אמורה לחוות סוף רע בעוד שהסיפור מציע סוף טוב לאלוהים. אבל מה עם הרצונות שלי? מה זה משנה שזה סוף טוב לאלוהים?

בקיצור, הייתי חייבת לפרוק את זה.

פנייה לכל אותם הסופרים: בואו נסכים שלא להסכים.

מאמר זה טרם דורג

מרתקמענייןנחמדסבירגרוע

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

• כתיבה ביומן אין כמו כתיבה
0 28/07/2013 | angel

• מוכר האתמולים האלכימאית קראה את "מוכר האתמולים" מאת ז'וזה אדוארדו...
0 28/07/2013 | האלכימאית

מה דעתך על סוף טוב עבור אלוהים ?
תגובתך: נא להקליד את תגובתך
כתובת אתר:	//:HTTP
שם:	נא להכניס שם	אימייל :	קבלת תגובות לאימייל