הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
im_free1

העולם שבכף ידינו (חלק א')


הזמן שלי הוא הדבר היקר ביותר שאלוקים נתן לי, למה שאבזבז אותו?
"רק אחד שנלקח ממנו החופש ידע לעריך אותו"
אז למה בעצם דווקא חיילים (לוחמים ברובם) חולמים כל השירות שלהם על הטיול הגדול הזה לדרום אמריקה או תאילנד?
איפה הם היו לפני שהתגייסו? או חבריהם שלא גויסו, למה הם לא מפנטזים על הטיול?

לא פעם בטח שמעתם על חיילים שמתלוננים שהצבא לקח להם את החופש ואת החברה, אבל בטח לא שמעתם מאותם חיילים על השינוי שהם עברו שם.
כשסוגרים אותך אתה עוד יותר צמא חופש, דווקא לשמוע על הסופש המעניין  שהיה לחבר'ה בזמן שסגרת שבת, שובר אותך כאילו שמעולם לא פספסת יציאה כי היה יום הולדת לחתול.
ופתאום הינה, הופ, מילד עצלן שהחברים שלו גוררים אותו לצאת מהבית בשישי אתה הופך לחייל ממורמר שלא מפסיק לבכות על הזמן המבוזבז שלו בשביל עוד תורנות מטבח. אתה מתחיל לשנוא את עצמך על כל הפעמים שנשארת בבית, על כל ההזדמנויות שלא ניצלת, על כל הרגעים שכבר לא יחזרו. כל פעם שאתה יוצא הביתה אחרי עוד שלושה שבועות מתישים, החברים האזרחים שלך לא מבינים למה אתה כל כך לחוץ על מסיבות ולמה אתה כועס עליהם שהם מתעצלים.
אתה עוד יותר מתמרמר, מתחיל לכעוס על החברים הכי טובים שלך, לריב איתם בלי סיבה הגיונית ואפילו חושב על חברים חדשים.
ככה לפחות זה היה אצלי ואצל רוב האנשים שאני מכיר, וכולנו, בשלב מסוים, הגענו לתובנה שזה לא יכול להמשיך כך.
לפעמים מרחק יכול להיות גם דבר טוב, הוא נותן לך אפשרות לבחון את חייך מהצד, ואף לשנות אותם במקרה הצורך.
אז אתה אוסף את החברים ששרדו את הסינון, לוקח עליך ועליהם אחריות, ונשבע ש"לעולם לא עוד". 

..המשך במאמר הבא :)..




 
מאמר זה טרם דורגמרתקמענייןנחמדסבירגרוע


מה דעתך על העולם שבכף ידינו (חלק א') ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת מארק ב 15/08/2017 10:00כל הכבוד תמשיך לכתוב! תגובה לתגובה

ידוע כאז למה לא לחיות עכשו?
נכתב ע"י Artemiy03
בתאריך: 12/08/2017
ארטמי טומנוב בן 22

3 מאמרים | 1626 כניסות
מאמר זה נקרא 697 פעמים 1 תגובות למאמר זה - להוספת תגובה
דירוג המאמר
57%
 השארת תֶּשֶׁר לArtemiy03
אהבתם את המאמר? אשמח לטיפ קטן שיעלה חיוך :)
נהנתם? נשמח לקבל לייק מכם!