הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
israeli-football2

תחלואי הכדורגל הישראלי – חלק ב'


בחלק א' התייחסנו למחלקות נוער מקבוצות הטרומיים ועד לנערים ב', ההתייחסות לנערים א' ונוער חייבת להיות שונה, תוך ראייה מערכתית רחבה וכהכנה לקבוצת הבוגרים. מאת: מתי שפירא
שלב ההתפתחות הקריטי להמשך הקריירה בכדורגל מתחיל למעשה בגילאי 16-19, אני יוצא מנקודת הבנה בסיסית, ששחקנים שהגיעו עד הלום, בכל מקרה בעולם הנאור, מצוידים ביסודות המשחק, בתשוקה עזה לשחק, בהבנת תהליכי המשחק הטכניים וחלק מהטקטיים ועכשיו שלב הבנייה לקראת המקצוענות. לצערי בארצנו, המצב שונה – חלק מהשחקנים חסרי יסודות, חלקם נדחפים על ידי ההורים והינם חסרי היכולות האמיתיות ותשוקת המשחק הנדרשת למקצוענות אמיתית, קיימות דוגמאות רבות בנושא וקצרה היריעה מלפרט.
כח אדם מקצועי
כדי לעמוד במשימות, כח האדם המקצועי חייב להיות צוות רב-תחומי של אנשי מקצוע אשר הינם בעלי הידע והיכולות לייצר את אותה "קפיצת מדרגה" למקצוענות. בחו"ל זהו שלב האקדמיה לכדורגל ושם מצויים המומחים הדרושים לעמידה במשימה הכבדה, הצוות בדרך כלל מונה: מנהל אקדמיה, מאמן ראשי, מאמנים לתתי תחומים חיוניים: טקטיקת משחק, טכניקת משחק, כושר גופני, בניה גופנית, חדר כושר, גמישות וריתמיקה, תזונת ספורטאים, פסיכולוג ספורט, יועץ לימודי, רופא, פיזיותרפיה, חונכות אישית ועוד. לצערי בארץ ברוב המועדונים בקושי יש מאמן לקבוצה ולמעשה כל העול מוטל עליו, לא נראה לי שיש מאמן שיכול להתמודד בהצלחה עם כל יריעת התמיכה והלימוד הנדרשת אשר מבוצעת על יד צוות מקצועי רחב בחו"ל. את התוצאות אנו רואים במגרשים בארץ, שחקני נערים ונוער חסרי יסודות, חלקם חסרי הבנת רזי המשחק, דפוסי התנהגות שאינם עולים בקנה אחד עם כדורגל מקצועני, פציעות ספורט מרובות כתוצאה מעבודת הכנה ובניה גופנית לא נכונה ועוד. במקרים רבים ההנהלה מכתיבה למאמנים מי ישובץ לסגל (מקורבי שוק, בנים של חברי הנהלה, וכד'), ברוב המקרים אין בנמצא מנהל מקצועי בעל ידע וסמכות – נכון שמישהו נרשם בהתאחדות כמנהל מקצועי, אבל העניין רק פרוצדוראלי ואינו אמיתי בפועל. עד שלא יבינו שללא אנשי מקצוע ברמה גבוה לא ניתן לפתח את הכדורגל מבסיס הפירמידה לא יחול שום שינוי בענף.
מתקנים ועזרים
ברוב המועדונים אין מתקנים ראויים ובפועל חסרים מגרשי אימון, כתוצאה מכך העומס על המגרשים עצום, סיכויי ההשרדות של משטחי הדשא אפסיים ולמעשה לאחר שזרוע, במחלקות בינוניות ומעלה תוך כחודש כל מגרש הופך למשטח חול עם בורות שאינו ראוי לאימון ומסכן את בריאות השחקנים. לא לכל המועדונים יש עזרי אימון מתקדמים כמו באירופה, יחידות האימון ניתנות לקבוצות במשורה ובמקרים רבים 2-4 קבוצות חולקות מגרש, גם יחידות האימון בשבוע זעומות במספרן ומשך האימון קצר ביותר. באירופה בקבוצות גיל אלו בשבוע כ-8 יחידות אימון בנות שעתיים, כל קבוצה מקבלת מגרש, עזרי אימון בשפע, האימון מתוכנן מראש בתוכנית האימונים וכל מאמן יודע מה הוא עושה בדיוק, מה התועלות באימון ומה המטרה. בליגה של האקדמיות בכל שבוע משחקים כ-2 משחקים. כושר המשחק של שחקני האקדמיות גבוה לעין ערוך ממה שקורה אצלנו. השחקן האירופאי בגילאים אלו, מהיר יותר, חזק יותר, נחוש יותר וטקטי יותר, כדי להתמודד ברמות הגבוהות אנחנו צריכים לשנות לא רק את החשיבה אלא גם להקצות את המשאבים הראויים לכל אורך הקו המוביל למקצוענות: מאמנים טובים יותר שמתוגמלים כנדרש והכדורגל אינו מהווה עבורם משרה שנייה של השלמת הכנסה, מאמנים שעברו הכשרות ומתחדשים בידע הנדרש מדי שנה בהשתלמויות, מתקנים ראויים ועזרים מתאימים, תוכניות עבודה רציניות ולא חלטורות של "קחו כדור, נעשה משחקון" מזה לא לומדים כלום אלא מעבירים את הזמן. זה כואב לראות את חוסר הרצינות הקיים ולשמוע את כמות הדיבורים של "מביני הכדורגל" – המסקנה היא: לא לדבר – לעשות!
תוכניות אימון
תוכניות האימון חייבות להבנות על בסיס שלבי ההתפתחות של השחקן וקבוצת הגיל אליה הוא משתייך, קיימות קביעות מדעיות מהם ההדגשים בקבוצות גיל אלו, לצערי לא ראיתי ברוב המועדונים התייחסות מקצועית לכך, יתרה מכך, מאמנים צעירים ("המתקדמים" שבהם) צופים באימוני קבוצת הבוגרים במועדון במטרה ללמוד ממאמן מנוסה יותר, אין בכך פסול, נהפוך הוא, אבל בפועל, חלקם הגדול "מעתיקים" את האימון ומנסים ליישם אותו על קבוצתם, מבלי לקחת בחשבון את רמת העצימות, התקופה בעונה, יכולות השחקנים הטכניות / טקטיות, מהירויות וכוח ועוד. בפועל זה יוצר יותר נזק מאשר הבאת תועלת. בפועל נדרש לבנות את תוכנית האימון בהתאם לשכבת הגיל תוך דגשים על השחקן כפרט, זהו השלב המכין את השחקן למקצוענות ושילובו בקבוצת הבוגרים – לא לכולם יש את אותה יכולת גופני, במקומות מסודרים מבוצע מיפוי גופני והתוכנית מותאמת אישית לשחקנים, כנ"ל לגבי יכולות טכניות, טקטיות, מנטאליות ועוד. עד שלא נדע לעשות זאת נכון, לא נגיע לכלום, צריך לבצע מיפוי של יכולות השחקנים בכל האספקטים הקשורים למשחק ולבנות תוכנית המתאימה לשיפור החולשות אצל השחקנים, לשימור נקודות החוזק ולפיתוח מתמיד של האיכויות הנדרשות משחקן מקצועני. עבודה לפי קריטריונים מדעיים ומדודים מביאה בסופו של דבר לתוצאות. לדוגמא: מדידת כוח מתפרץ לשחקן כדורגל על ידי ניתור לרוחק מהמקום עם שתי רגליים צמודות, נתוני המרחק הממוצעים של שחקנים טובים בארץ בסביבות 2.45-2.60 מ', באירופה 2.70-2.90 מ', זהו פער לא קטן, על ידי אימון נכון אפשר בהחלט לצמצמו (עבודה נכונה בחדר כושר, שימוש במכונות רטט כלל גופי, עבודה על גמישות ועוד). ריצת 3,000 מ' המעידה על יכולות אירוביות – בארץ זמנים ממוצעים של כ- 11.30 דק' ובאירופה בסביבות 10.00 דק' ומטה. גם המרחק שעובר חשקן אירופאי במשחק כדורגל גבוה בכ-25%-30% מהשחקן הישראלי. קיימות דוגמאות נוספות, אבל החלטתי שלא להכביד על הקורא בנתונים מייאשים. עד שלא נקצה משאבים ולא נהיה מדעיים ומקצוענים – נמשיך לדשדש בבינוניות.

מה דעתך על תחלואי הכדורגל הישראלי – חלק ב' ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה
מאת מתי ב יום שישי 20 דצמבר 2013 21:22אתה סתם בנאדם מיואש , לא סתם אתה מחוק בכל הארץ ושום מועדון לא רוצה אותך לך לכה ועזוב אותנו בשקט כולה אימנת ילדיםתגובה לתגובהבתגובה למתי מאת מתי ב יום חמישי 13 פברואר 2014 16:32קשה לי לרדת כל כך נמוך, בגלל אנשים כמוך הכדורגל נראה כמו שהוא נראה, אני מניח שלא שברת משרוקית אחת בפה?! חחחחחחחחחחח...

ידוע ככדורגל,נוער,הכנה לבוגרים,מקצוענות