אתחיל מסיפור אישי :
השבוע עשיתי פן והספר התחיל לשיר ככה להנאתו בזמן שהוא עושה לי פן ..
התרגשתי...איזה קול מרגש !
.אמרתי לו: "למה אתה לא עושה משהו עם הקול הזה?" אז הוא ענה לי – "אין לי זמן.. ."
חשבתי שהוא מתלוצץ עם כזה קול מדהים!
אבל הוא "שכנע " אותי שהנושא סגור אין לו זמן ושהוא עובד במספרה מ 9 עד 21.
ואז חשבתי על משה פרץ, גם הוא היה ספר בצעירותו וכמה היינו מפסידים אם הוא לא היה מוצא זמן לעשות לנו טוב דרך השירים שלו.
ליצור מוזיקה ולשיר ,להראות את היכולת המופלאה הזאת ולרגש אחרים זה אמנם פחות דחוף מללכת לעבודה, למכולת, להיות עם הילדים ולחסוך לדירה או לפנסיה אבל זה לא פחות חשוב.
למה? כי כשאתה חווה את החלום שלך  או התחביב שלך אפילו ב 10 אחוז מהזמן, אתה חי באמת...לא רק נוסע ברכבת החיים מבלי לעצור בתחנות ולטייל במקומות יפים.
מכירים את המשפט ,זה שאתה נושם לא אומר שאתה באמת חי..?
אז נערו מעצמכם את המחשבה שהחשוב הזה אין לכם זמן בשבילו (או כסף) ולכו אחרי הלב ואחרי החלומות שלכם ועשו מוזיקה, תשירו ואנחנו רוצים לשמוע ! (או כל תחביב אחר...)
אם לא בכל הזמן אז לפחות בחלק קטן כדי שהלב יגע במקומות חדשים ואנחנו נתרגש ...
תמיד תשאלו את עצמכם האם זה החשוב אך פחות דחוף. אם עניתם כן ! אז לכו על זה היום!
 כי מחר כבר לא יישאר לכם זמן ...