הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
monolog

מונולוגים לקיר


השמיעה הסלקטיבית - מה שאנחנו רוצים לשמוע.
"סלון בית המשפחה. בסלון יש ספה, כורסא, שולחן קפה ושידה עם טלפון. עיתונים מקופלים (גם מגזין לנשים) על שולחן הקפה ואגרטל פרחים במרכזו. על הקיר מאחור תמונה רחבה של נוף.
 
יואב יושב בכורסא עם חלק מן העיתון בידו וגלית על הספה.   
גלית: "יואבי אתה חושב שהחולצה הזו משמינה אותי?"
יואב: עונה מבלי להסתכל "כן"
גלית: "מה?"
יואב: "מה?" מסתכל על גלית
גלית: "אמרת שהחולצה משמינה אותי"
יואב: "אני? מתי אמרתי את זה?" במבט מופתע
גלית: "הרגע"
יואב: "בחיים לא אמרתי את זה, את מדמיינת"
יואב חוזר לעיין במדור הספורט. גלית מתחילה לעיין במגזין לנשים. סבטלנה המנקה נכנסת לסלון.
סבטלנה: "גברת גלית, נגמרה האקונומיקה, תוכלי לקנות היום?"
גלית: מבלי להרים מבט מהמגזין. "כן"
סבטלנה: "תודה" ויוצאת מהחדר.
גלית: "יואב אולי נקנה סלון חדש?"
יואב: "בטח תלכי לקנות ביחד עם האקונומיקה"
גלית: "איזו אקונומיקה?"
יואב: "שסבטלנה ביקשה ממך הרגע. מה את חירשת?"
גלית: "לא, אתה מדמיין היא בחיים לא ביקשה ממני לקנות לה אקונומיקה"
יואב: כשהוא ממשיך לעיין במדור הספורט "מה?"
גלית: "מה מה?"
יואב: "כלום, אני הולך לשירותים" קם ולוקח איתו את שאר העיתון.
גלית: "תכין גם לי קפה" חוזרת למגזין
יואב במבט מבולבל יוצא החוצה." 


את הקטע הנ"ל כתבתי לא מזמן, הוא חלק קטן ממחזה שהתחלתי לכתוב. 
"מונולוגים לקיר" - כותרת קטנה עם כל כך הרבה פואנטה.
למי מכם שלמד פעם תאטרון, או מכיר את מחזאות האבסורד, מבין את הקטע הנ"ל שאמנם עד כמה שהוא אינו הגיוני, ובעיקרו חסר פואנטה. אומר כל כך הרבה.

הרבה פעמים יצא לי לחשוב כמה אנחנו מדברים אחד עם השני, אך לא מקשיבים אחד לשני. 
ההבדל הקטן הזה של בין לשמוע - ללהקשיב הוא זה שעושה הכל.
*לשמוע- משמעו שמיעת צליל, שמיעה של טון כללי ומילים שנזרקות לאוויר, לא בהכרח הבנתם.
*להקשיב- משמע לשמוע את המילים, ולהבין את משמעותם, לתת למוח לפענח אותן.

למי מכם שלא מכיר את ההגדרה של אבסורד - סיטואציה שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר.

כמה פעמים יצא לכם לבקש מבן הזוג לעשות משהו? או מהשותף בעבודה? ומה שקיבלתם היה משהו אחר לחלוטין, אם בכלל קיבלתם אותו?
כמה פעמים אמרו לכם משהו מבלי שהתכוונו אליו בכלל בגלל שלא הקשיבו למהלך השיחה?
כל אדם בוחר מה הוא רוצה לשמוע, מה הוא רוצה להבין מהסביבה ואיך הוא רוצה להתנהל בעקבות זאת.

על מנת שאנשים יתחילו באמת להקשיב אחד לשני, הם חייבים קודם להבין את המשמעות של הקשבה.
הקשבה אמיתית בין אנשים יכולה להוביל קשר לרמה הכי גבוהה שיש. כל סוג של קשר!

אז מה אתם אומרים? אולי נתחיל להקשיב אחד לשני? ולא סתם לשמוע?

 


מה דעתך על מונולוגים לקיר ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כמחזאות,אבסורד,שמיעה סלקטיבית,ישראליות,מונולוגים לקיר