שלום אורח התחבר / הרשם
הכותבים במנטליקה מרוויחים תמלוגים מהפרסומות, רוצה גם? ההרשמה בחינם!
nמגרכטdhujваепнрыדssasыфaaaф

מתכונים מהימים ההם בזמן הזה


מתכונים מתקופת התנ''ך מה אכלו התקופה ההיא? ולמה זה טוב נלמד את זה היום, הרמב''ם הקדיש המון בכל מה שקשור לרפואה ואוכל. היום המדע מסביר את הסגולות של המאכלים אלו....בואו ונלמד!
(א) מקפא פול – החומוס של אבותינו
החומוס הלאומי שלנו לא היה מקובל כלל בתקופת התנ"ך מאחר והיה צורך בהשקיית שדות החימצה (חומוס), עובדה שהפכה אותו למצרך יקר בקרב מעמד הפועלים. התחליף ההולם לו היה מאכל שנזכר פעמים רבות במקורות היהודיים – "מקפא פול". הנה מתכון מפורט מן התלמוד הבבלי, המסביר כיצד מכינים את המאכל בשבת: "שום שריסקו מערב שבת, למחרת - נותן לתוכו פול וגריסין, (בורגול או פול גרוס) ולא ישחוק אלא מערב, וממשיך (מוסיף) אמיתא (נענע) לתוכן."

חומרים:
200 גרם פול יבש
1 כוס בורגול
6 שיני שום מרוסקות
צרור נענע
מלח
2 כפות שמן זית
פלפל שחור

אופן ההכנה:
1. משרים את הפול ללילה שלם במים. למחרת מקלפים את הקליפות מכל גרגר.

2. מבשלים את הפולים החצויים (גריסי הפול) במים ומלח עד שיתרככו (כ-30 דקות) מוסיפים לסיר את הבורגול וממשיכים לבשל עוד מספר דקות.

3. מועכים יחד את הפול והבורגול לממרח גס. כותשים את השום, קוצצים את הנענע ומוסיפים לתערובת. מוסיפים 2 כפות שמן זית ומערבבים היטב.

4. מתבלים במלח ופלפל שחור לפי הטעם. יוצקים מעט שמן זית מעל ומקשטים בעלה נענע.

(ב)אשישות – עוגות האוהבים בספר "שיר השירים" מבקשת הרעיה המאוהבת מחברותיה: "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי". המתכון ל"אשישות" - סוג של עוגות מתוקות, עבר מדור לדור במשך כאלף שנים. המלה "אשישות" מרמזת על המלה העברית - התאוששות. ככל הנראה היו אילו סוג של חטיפי אנרגיה, כנראה בגלל כמות הדבש שבהן. המתכון מתאים מאד לילדים ולצמחונים ומכיל כמעט את כל אבות המזון (הצירוף של קטניות עם חיטה מלאה שווה באיכותו למנת בשר). 
חומרים:
200 גרם עדשים ירוקות
2 ביצים
כוס מים או חלב
1 כף קמח רגיל
2 כפות גדושות דבש
שמן זית לטיגון
לתוספת: פלפל שחור או קנמון – תבלינים יקרים מאד בעת העתיקה.

אופן ההכנה
1. קולים את העדשים על מחבת, קליה יבשה, עד שיחליפו את צבעם לזהוב.

2. טוחנים אותם לקמח (מעט בכל פעם) במטחנת קפה או בלנדר, טחינה דקה ככל האפשר.

3. טורפים את הביצים ומוסיפים לחלב. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים לעיסה חלקה. (מוסיפים מעט מים או חלב אם התערובת יבשה מידי). אפשר לתבל בקינמון ופלפל שחור.
מניחים לעיסה לנוח למשך כעשר דקות.

4. מחממים את השמן במחבת, ממלאים כף גדולה מן העיסה ויוצקים למחבת. מטגנים בשמן בשני הצדדים עד להזהבה, מוציאים את הלביבות ומניחים על נייר סופג.

5. יוצקים מעט דבש מחומם על הלביבות ומגישים.

(ג)דבש חרובים 
מלמד שחז"ל, אשר שיבחו את פירות ארץ ישראל, לא ידעו להעריך כראוי את החרוב. בתלמוד הירושלמי מוזכר שפירות החרוב שימשו כמאכל לבהמות ובתלמוד הבבלי מתואר כיצד רבי חנינא בן דוסא שהיה עני וסגפן, הסתפק באכילה של מעט חרובים במשך כל השבוע. כיום כמובן יודעים שהחרוב מכיל ברזל, סידן, אשלגן וסיבים תזונתיים, אבל פעם התייחסו אליו רק כאל משהו דביק ומתוק, כפי שנכתב במסכת בבא בתרא: "כשילד בצע חרוב נמשך חוט של דבש על שתי ידיו". ד"ר דיקשטיין הצליחה לאתר מתכון עתיק, פשוט וקל להכנה, ליצור דבש חרובים.

החומרים: חצי קילו חרובים

אופן ההכנה: כותשים את החרובים, מבשלים בסיר מים עד שנשאר רוטב סמיך ומתוק, ואז מסננים.



(ד)גבינה ביתית עם שרף תאנה
כבר בימי התנ"ך ידעו שבעזרת תהליך מיוחד ניתן להפוך חלב לגבינה טעימה שגם נשמרת ולא מתקלקלת במהירות כמו המקור ממנו היא עשויה. המילה "גבינה" מופיעה בספר איוב: "הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי" ולפני שדוד קלע אבן, בול בפוני של גולית, אבא שלו אמר לו לקחת "חריצי חלב", כמתנה לשר הממונה. בתקופת התלמוד תהליך הגיבון, נקרא "העמדה", ובמסכת שביעית שבתלמוד הירושלמי נכתב: "אמר רבי יהושע: שמעתי שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים - מותר, בשרף הפגים - אסור, מפני שהוא פרי". כלומר, בעזרת החומר החומצי והשורף את העור, אשר יוצא מתאנים לא בשלות, ניתן ליצור גבינה.

החומרים:

1 ליטר חלב 3%

מלח

6 טיפות שרף מפגות של תאנה (מכינים מראש ענף עם פגים).

שמן זית.

תבלינים לפי הטעם: סומק, אזוב (זעתר), פלפל שחור                        

אופן ההכנה

• ממלאים סיר עם החלב ומחממים עד מעט לפני הרתיחה.

• מטפטפים את טיפות שרף התאנים לתוך הסיר. מניחים בצל להתגבן. ניתן לזרז את התהליך אם ממשיכים להרתיח את החלב.

• כשהחלב רותח – הוא מתגבן. מניחים בד חיתול או אל-בד במסננת ומסננים את הנוזל לסיר נוסף.

• סוחטים היטב את הנוזלים כך שנשארת רק הגבינה. מעבירים לצלחת.

• מתבלים במלח, שמן זית ואזוב ומגישים.       

 


מה דעתך על מתכונים מהימים ההם בזמן הזה ?
תגובתך:
כתובת אתר: //:HTTP
שם: אימייל : קבלת תגובות לאימייל
פרסום תגובה

ידוע כאוכל מהימים ההם,אוכל מתקופות התנ''ך,אוכל בריא,בריאות,דיאטה,תזונה,תזונה נכונה,תעמים,הרמבם,הרמב''ם,אוכל מהתנך,סגולות,סגולות באוכל,מומלץ,מומלץ בקרב רופאים,מוכח מדעי,