שסבא וסבתא שלי עלו לארץ אמרו להם בואו למושב, שאז זה היה כמו עונש..
למה? אני שואל את סבתא שלי, אז היא מתחילה לספר, על המובלעת הירדנית שהייתה לידם ושכל לילה מסתננים היו מגיעים וגונבים להם.
שחילקו להם את השטחים הם התלוננו למה הם צריכים לבנות את הבתים שלהם רחוקים אחד מהשני הרי מסוכן והם רוצים להיות קרובים לשכנים כדי להיות בטוחים ולהגן כל אחד על שכנו.
היום זה כבר שונה ומצחיק כי מי שהשטח שלו יותר גדול ויותר רחוק מהשכן הוא המרוויח הגדול היום מושב זה חלום של כל אחד ואחת ..
את העצים הם נטעו ולא הביאו גנן שיעשה את זה.
כשאני הולך לעשות קניות אני שואל אותה אם היא צריכה משהו אז היא אומרת לי להביא לה איזה משהו לשתול.
כל אחד אחר היה מבקש איזה מנת פלאפל או משהו מתוק.. 
עם זאת יש לנו דור מופלא ומלא באנרגיות והתפקיד שלנו שונה.
אז כשאומרים פעם ופעם אני תמיד אומר פעם היה פעם, מה עכשיו?...
עכשיו הכל טוב ויש לנו מדינה מדהימה עם אנשים מדהימים. 

המשך יבוא....