כתבה מעבר ממצלמות פיליים לדיגיטלי, ובסוף קצת על רוברט קאפה שהיה חבר קרוב של משפחה של סבתה שלי:

היו ימים שצילמנו במצלמות פילים ופיתחנו לעצמנו תמונות, לא כולם אבל הרבה מאוד צלמים פיתחו לעצמם את הפילים.
ושהינו מצלמים הינו צריכים לקחת הרבה פילים, וכל 36 תמונות להחליף פילים.
והמחברת בכיס כל הזמן לכתוב על מה היה הצמצם, מהירות תריס-והמשך כל תמונה וכך לעקוב אחרי התמונות וללמוד מה לשפר.
אבל זה היה הכיף לעבוד כך, עם צילמנו תמונה מצוינת.
אז הינו צריכים לצלם כמה תמונות של אותו נוף או אוביקט. ואם קרה ולא יצא טוב אז יש גיבוי,
אחרת לא היה לנו תמונות טובות. פעם לא היה פוקוס אוטומטי, אז היה צריך לכוון הכל לבד אז יצאו לי לפחות תמונות הרבה יותר טובות מדיגיטלי.
מה שיצא מהמצלמה זה מה שהיה,
הינו משלמים הרבה כסף רק לצאת לצלם.
חישוב מהיר כמה כסף היה עולה לצלם 36 תמונות, 20 שקל בערך היה עולה גליל של פילים אחד.
ופיתוח היה עולה לי 28 שקל, סך המחיר 48 שקל ל36 תמונות.
נגיד בטיול שבו לפחות היתי לוקח 4 גלילים, המחיר היה 192 שקל זה היה טירוף .
היו ימים כדי להיות צלם היה צריך אידיאלוגיה, אבל כל זה כמעת עבר מהעולם.
אך יש צלמים שמצלמים אם פורמת בינוני. 
שלזה עדיין לא נמצא תחליף שאדם ממוצע יכול לממן, גב דיגיטלי שעולה עשרות אלפי שקלים.

ללמוד קורסי צילום מעמיק, רוב הקורס שימוש במצלמות פורמת בינוני.
לומדים פיתוח תמונות,ושיטות עבודה של פעם.
אבל התקדם הטכנולוגיה ויצאו מצלמות דיגיטליות, וכל העלות ירד לא 48 שקל ל36 תמונות.
עכשיו הכל מהיר בקליק על כפתור הצילום במצלמה, יש כבר תמונה על הצג המצלמה. לא יצא טוב אז יש לנו את המידע לדעת מה לתקן לצלם עוד תמונה.
ואין עלות לזה הכל חינם אין כסף, יש רק עלות חד פעמי של המצלמה וכרטיס הזיכרון.
ובעיה חדשה נוצרה באיזון צבעים בדיגיטלי, מצריך לערוך כל תמונה בתוכנות עריכה וזה לוקח זמן.
פעם היה העלות, והיום הזמן החליף את העלות.

תלוי כמה מצלמים, אני בשיא תמונות שצילמתי ביום אחד היה בסביבות 1000 תמונות. 
ובחישוב קצר אם זה היה בפילים, היה עולה בסביבות 1344 שקל זה טירוף.
אך במקום זה 7 שעות לקח לערוך את התמונות, בטח שעדיף דיגיטלי ללא ספק.
פעם להיות צלם זה היה משהו מיוחד, סבי היה צלם שנים רבות.
הוא היה מצלם תמונות, הוא פתח חדר חושך לעצמו.
מה שלא מוכר בארץ ארון אם דלת לחדרון קטן, אור כתום מיוחד שלא שרף את הנגטיבים.
אמי סיפרה, חדר אמבטיה היה הופך למעבדת פיתוח תמונות.
האמבטיה היה מקום לחומר תמיסה, לכמה סוגי כימיקלים שונים.
היה צריך ליבש את התמונות הרבה שעות, אם היו רוצים מקלחת היו צריכים לחכות.
חיו בעיר יאנקורס, במדינת ניו יורק המשפחה חיו בקומונה אחד גדולה.
באותו בנין גרו דודים, אז היה פיתרון חלופי למקלחת אצל הדודים.
סבתה שלי שהיגרה בגיל 3 מהונגריה שם המשפחה הי פריד,
המשפחה של סבתה שלי, היו חברים טובים של הצלמים הידועים מאוד האחים רוברט וקורנל קאפה.שם משפחה האמיתי היה פרידמן,
הכירו עוד בהונגריה בעיר בודפשט, הגרו לארה"ב
ב 1954 במלחמה הראשונה בין סין להודו נהרג בזמן שעלה על מוקש.
האח קורנל הקים על שמו , מרכז בין לאומי ללימוד צילום בניו יורק .
המקום היה מוזיאון לתמונות ומורשת של רוברט קאפה,
אדם שצילם באידלוגיה.
כתב את המשפט:
"אם התמונות שלך לא מספיק טובות - אתה לא מספיק קרוב"
סיכן את החיים שלו , אבל היה לו אומץ לב להתקרב לשדות קרב ולתעד תמונות.
וקיבל את השם שלו בעולם כולו.
לסיכום משפט שמכליל את כל המאמר
"בא הטכנולוגיה הלכה האידיאולוגיה".