ההורים שלי אומרים שהתחלתי לצייר עוד שהייתי ילד, רק בן 5, אני לא מאמין להם. אני חושב שכל ילד מתחיל לצייר בגיל הזה, שכל ילד מקשקש עם הטושים על הקירות שהוא קטן. אבל רוב הילדים מפסיקים לצייר או ממשיכים להתעסק בדברים אחרים ככל שהם גדלים, אני הייתי שונה.

 

בקושי הייתי מדבר, הייתי ילד ביישן, לפחות זה מה שההורים שלי אומרים, אני חושב שפשוט לא רציתי לדבר, הייתי מצייר במקום. הציור זו הייתה הדרך שלי לתקשר עם העולם, שהיה לי רע הייתי מצייר ציורים קודרים, אפלים יותר, שהייתי שמח הייתי מצייר ציורים שמחים מלאי חיים.

 

ככל שהשנים עברו המשכתי לצייר והטכניקה והיכולות שלי בציור השתפרו, הבנתי שהחלום שלי הוא לתקשר עם העולם דרך הציורים שלי, דרך האומנות. הייתי מצייר במטרה להעביר את המסרים שלי, לא הייתי יכול להעביר את המסרים האלה בדיבור, הייתי מצייר.

 

בציורים כל המסרים עוברים בצורה יותר טובה, יותר ברורה, אין דבר כזה לא להבין ציור אבל דיבור, כל אחד שומע ומבין משהו אחר, אז ציירתי. זה היה החלום שלי, התגייסתי לצבא, ואפילו הייתי קרבי, אבל גם אז לעולם לא הפסקתי לצייר, כל העמדות שמירה בבסיס היו מלאות בציורים שונים, כל שמירה ציור חדש, תלוי במצב רוח שלי.

 

שהשתחררתי החלטתי לטוס לניו-יורק, לא יודע למה, שמעתי ששם זה המקום לאומן מתחיל, שם אפשר להצליח, שם יבינו את האומנות שלי. נלחמתי על החיים שלי בעיר המקוללת הזו, לא היה לי כסף, עבדתי בשתי עבודות בשביל לממן את החומרים שלי, בשביל שאני יוכל לצייר.

 

ירדתי באותה תקופה 15 קילו כי לא אכלתי, זו הייתה תקופה נוראית בחיי. עד אותו היום שבו פגשתי את סמואל, ראיתי אותו במקרה שמלצרתי באירוע גדול לכבוד פתיחה של גלריה. סמואל היה אחד מאתר של אומנים שונים. החלטתי לגשת אליו ולדבר אתו על הציורים שלי.

 

ניסיתי לגשת אליו אבל המנהל צעק אלי והרחיק אותי ממנו. החלטתי לנסות גישה שונה. לקחתי מפית וציירתי אליה והגשתי לסמואל עם המספר טלפון שלי רשום אליה. לא האמנתי, אבל חמישה ימים לאחר מכן קיבלתי ממנו טלפון.

 

קבענו להיפגש והבאתי את הציורים שלי, ציורים מלאי כאב על העיר הנוראית הזו וציורים מלאי שמחה שחשבתי על ארץ ישראל שלי. הוא התאהב בציורים והחליט לעזור לי ולהשיג לי תערוכה. זו הייתה התערוכה הראשונה שלי, מאז היו לי עוד 4 תערוכות שונות, כאשר בכל אחת מהן התפרסמתי עוד והעברתי את המסר שלי לעוד אנשים.

 

ככה, במזל רב והרבה סבל, הצלחתי להגשים את החלום שלי, ולהעביר את המסרים שלי לכל העולם, מה שלא הצלחתי לעשות במילים במשך שנים הצלחתי לעשות בחמש תערוכות שאליהן הגיעו מעל 15000 איש וראו את המסרים שלי.