לא מעט אנשים מתלוננים על החום הכבד בחופשה הזו ועל איך שזה מונע את היציאה מהבית ואיך הזמן בבית מתארך ומתארך וגורר אחריו מריבות וכו' וכו'....
אז נכון יש חום כבד ואין אפשרות לצאת בכל שעה שבא...
עם זאת הדרך הנכונה להסתכלות בחיים היא איך כן?
אנשים שמצליחים בחיים אינם האנשים המסתכלים על המציאות ומתבכיינים על כל מה שאי אפשר לעשות.
המצליחנים הופכים את האי אפשר! לאיך אפשר?
הם שואלים את עצמם שוב ושוב איך אפשר?
עד שמגלים אי של אפשרויות לפתרון בעיה או קונפליקט.
ואם נחזור לילדים וליציאה החוצה אפילו לגן השעשועים בחום הכבד הזה.
אז אני מצאתי שישנן שעות שאם מצליחים לצאת בהם אפילו לחצי שעה / שעה היום נראה אחרת לגמרי.
אז נכון שלא כל יום זה אפשרי, אבל אם קמתם מוקדם (הורים לילדים קטנים תהיו כנים עם עצמכם. לא פעם הם קמים ממש מוקדם...) אל תתמהמהו בהתארגנות אינסופית (אם זה אפשרי הכינו תיק או שקית שאפשר לקחת ברגע שמגיעה כזו הזדמנות זה יחסוך זמן) 
קחו את הילדים החוצה עד קצת לפני שהשמש תעיק ותראו איך היום בבית יהיה שונה להפליא.
איך הזמן הקצר הזה בחוץ יוצא אווירה אחרת גם ביום שבו אין אפשרות לצאת לפעילות בחוץ / בקניון / בים וכדו'

הילדים הרבה יותר רגועים ופחות רבים כשהם מקבלים קצת זמן לנשום אוויר בחוץ עם אפשרות להשתולל ולהתפרק וגם ההורים מרגישים שהם עשו משהו עם הילדים ותחושת האשמה שמלווה לא פעם ומשפיעה על ההתנהלות קצת פוחתת