הרגולציה על שוק ההון בישראל

אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר אחראי על כל עסקי הביטוח הנעשים בארץ, על קביעת מדיניות עידוד החיסכון ועל התאמתו לצרכי המשק הלאומי וטעמי החוסכים, ועל ייזום שינויים במבנה המוסדי של שוק ההון בישראל.

בישראל פועלות כיום שלוש רשויות פיקוח עיקריות בשוק הכספים וההון: המפקח על שוק ההון ביטוח וחסכון, המפקח על הבנקים ורשות ניירות ערך.

אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון ("אגף שוק ההון") אחראי על ההסדרה והפיקוח על השירותים הפיננסיים בשוק הביטוח והחיסכון הפנסיוני. שתי מטרות מרכזיות אלה הן הגנה על מבוטחים ועל חוסכים והבטחת הוגנות, שקיפות ותחרות בביטוח ובחיסכון הפנסיוני, וכן שמירה על יציבותם של גופים מוסדיים ועל יציבותו של שוק הביטוח והחיסכון הפנסיוני כולו. מטרות אלה שלובות ומשלימות זו את זו בהגנה על מבוטחים ועל חוסכים.

במסגרת תפקידה מטפלת הרשות, בין היתר, בתחומים הבאים: מתן היתר לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעים תאגידים ניירות ערך לציבור: מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש לאחר שהציע ניירות ערך לציבור הכוללים: דוחות כספיים, דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד, דוחות מידיים סמוך לאחר התרחשותם של אירועים מסוימים ובהם כאלו שלהם יכולה להיות השפעה מהותית על התאגיד או על מחירי ניירות הערך שלו,
הסדרת הפעילות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליהן, הענקת היתרים לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעות קרנות נאמנות את יחידותיהן לציבור,  מעקב אחר דיווחים שוטפים של קרנות הנאמנות ומפרטים של הצעות רכש.

הרשות מפקחת גם על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, רישוי מנהלי תיקים ויועצי השקעות, פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת. במסגרת הרישוי, עורכת הרשות בחינות מקצועיות, מרכזת את רישום המתמחים ומפקחת על ההתמחות הרשות אחראית גם על אכיפת הוראות חוק ניירות ערך.

בשני העשורים האחרונים, הפך המשק הישראלי ממשק קטן ומתפתח למשק יציב ומפותח, עם מספר לא מבוטל של חברות בינלאומיות שמקור פעילותן בישראל. כך לדוגמא שווקי הביטוח והפנסיה בישראל חוו בשני העשורים הללו תמורות יסוד.
תמורות אלה שיכללו את שוק ההון הישראלי, שינו את אופן מימון הפעילות העסקית במשק והשפיעו בצורה ניכרת על מבנה תיק הנכסים של הציבור. בין היתר, היה מעבר של פעילויות עסקיות רבות מידיים ממשלתיות לידיים פרטיות ובהתבסס על מקורות  מימון חדשים. אלה הצריכו התאמה מהירה וסנכרון של מערכי הרגולציה הממשלתיים במטרה להבטיח שוק תחרותי ויעיל, הגנה על ציבור המשקיעים ואת יציבות המתווכים הפיננסיים. השינויים המבניים המהירים במשק יצרו פערים מסוימים בין המציאות שנוצרה בסקטור העסקי בישראל לבין ההסדרה והפיקוח עליו. על רקע אלה, בוחנים הרגולטורים דרכים להתמודדות עם אתגרים אלה ופועלים ליישומן.

מבנה הפיקוח הנוכחי מבוסס על קיומה של הפרדה מבנית בין התחומים השונים בשוק ההון: השירותים הפיננסיים בשווקי הביטוח, הפנסיה והגמל, פיקוח על התאגידים הבנקאיים ושמירת יציבותה וחוסנה של המערכת הבנקאית ושמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. ההבחנה בין תחומי הפעילות המצויים תחת כל אחד מן המפקחים אינה מובהקת. קשיים אלה נובעים לא רק בשל הפער בין פיקוח על הגילוי ועל הגנת הצרכן לבין הפיקוח על יציבות, אלא גם בשל קיומם של מכשירים דומים ופעילויות דומות תחת פיקוחם של רגולטורים שונים המיישמים את פיקוחם השונה ביחס לאותה פעילות. מקרים כמו אלה מובילים לעיתים לרגולציה "כפולה" וזאת עלולה להביא דווקא לנטל רגולטורי נוסף על הגופים המפוקחים או לארביטראז' רגולטורי שחושף את הציבור.


ארביטראז'-  ניצול פרצות בחוקי הפיקוח, בכדי לממש רווחים.